בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופטת ד"ר דפנה אבניאלי' בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדונה עתירת מועדון התעמלות כנגד ההתאחדות לספורט, וזאת בעקבות סעיף בתקנון ההתאחדות לפיו ספורטאי המועמד לדין משמעתי לא זכאי לייצוג משפטי. השופטת אבניאלי ביטלה, במסגרת פסק דינה, את הסעיף המדובר בתקנון ההתאחדות.

 

הפרשה נסובה סביב נסיעה לתחרות ספורט ללא אישור שבעקבותיה הועמדו לדין המתעמלת האומנותית מריה סבלייב והמאמנת שלה פירה וורנוב. בדיון שנערך באוגוסט 2009, סירב הדיין ג'ורג' מנצור לאפשר לשתיים להיות מיוצגות על ידי עו"ד בהתאם לתקנון ההתאחדות. כתוצאה מכך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הדיון במחוזי סבב סביב הוראות חוק הספורט והתקנונים המוסדרים על ידי התאחדויות הספורט.


חוק הספורט, תשמ"ח - 1988, המסדיר את כינון בתי הדין הפנימיים של התאחדות או איגוד ספורטיבי, מעניק להם את הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילותם, כאמור בסעיף 11 (א) לחוק: "הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט".


לכאורה, סעיף 11 (א) לחוק הספורט מורה כי אין זכות ערעור על מוסדות השיפוט הפנימיים. עם זאת, בפסיקה נקבע כי במקרים של חריגה מסמכות,או פגיעה בכללי הצדק הטבעי ומקרים נוספים, שלא ניתן להגדירם מראש יתערב בית המשפט. "המקרים הטיפוסיים בהם יתערב בית המשפט יהיו חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי. מקרים נוספים, לא ניתן להגדיר מראש, והם ייקבעו ממקרה למקרה" (ע"א 7162/06 שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום, פסקה 20 ראה גם ע"א 2211/96 חיים כהן נ' שמואל כהן, פ"ד נ(1) 629, 634.


יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"א 835/93איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ, פ"ד מט(2) 793, 828: "... לבית המשפט הסמכות ואולי אף החובה לבטל החלטה של בית דין כזה שניתנה תוך חריגה מסמכות או בהתעלם מעקרונות הצדקה טבעי".

 

השופטת אבניאלי: "נוגד את כללי הצדק הטבעי"


ההתערבות תיעשה על דרך של ערעור, או פניה בבקשה לסעד הצהרתי ובקשה להכריז על בטלות החלטת הטריבונל הפנימי, לרבות מתן הוראות מתאימות בדבר תיקון התקנון (ראה, למשל, ה"פ 10-11-38811 אייל ברקוביץ נ' התאחדות לכדורגל בישראל, פורסם בנבו, מיום 14.12.10. בהמשך פסק הדין קבעה השופטת כי הסעיף בתקנון השולל מנאשמים את זכות הייצוג בפני ועדת משמעת של ההתאחדות לספורט, נוגד את כללי הצדק הטבעי ופוגע פגיעה בלתי מידתית בזכותם של חברי ההתאחדות.


המסקנה המתבקשת היא כי הסעיף בטל ויש לפעול לתיקון התקנון באופן שיקבע כי ועדת המשמעת רשאית להתיר לנאשם או לקבוצה על פי בקשתם להיות מיוצגים בפניה על ידי עורך דין. בנוסף על האמור, השופטת ביטלה את העונשים שגזרה ועדת המשמעת של ההתאחדות על המתעמלת, המאמנת ועל אגודת עירוני חולון, וקבעה כי על ועדת המשמעת לדון בעניין מחדש בד בבד לאפשר להן להיות מיוצגות על ידי עורך דין.

הכותב הוא עורך דין, מומחה לדיני ספורט, סגן יו"ר ועדת ספורט של ועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין המייצג ספורטאים, מאמנים ואגודות ספורט בפני טריבונלים שונים לרבות בהליכי משמעת ובוררות.
 

 


עודכן ב: 25/07/2013