על-פי הוראות חוק הספורט, תשמ"ח-1988, ילד עד גיל 15 רשאי לעבור מקבוצה לקבוצה כמעט בחופשיות.
יש לכם שאלה?
לאחר גיל 15, האופציה היחידה (למעט פנייה לערכאות משפטיות) שיש לילד לעבור קבוצה הינה הסגר של שנה, שזכה לכינוי "הסגר קטין", במסגרתו יכול שחקן, בין הגילאים 15 ל-17 שנה, להיכנס להסגר של שנה אחת במהלך פגרת המשחקים (חודשים יוני-יולי בדרך-כלל). לאחר שנת ההסגר חופשי השחקן לעבור לכל קבוצה שיבחר.
ראוי לציין כי קיימת אפשרות לעבור גם לאחר גיל 15 וזאת באמצעות ערר לבית משפט השלום לשופט ממונה על ביצוע חוק הספורט שבסופו עשוי השחקן להשתחרר מהקבוצה ולעבור לקבוצה אחרת וזאת כפי שיובהר להלן:
הערר נסמך על הוראת סעיף 11א(א4) לחוק הספורט שלפיה: "היה המשך פעילותו באגודה של ספורטאי שגילו פחות מ 18 שנה בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, רשאי הוא להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת בתוך 30 ימים מיום מתן הודעתו; לא הסכימה האגודה להעברתו של הספורטאי כאמור, וקבע שופט שמונה לפי הוראות סעיף 12, לפי בקשת הספורטאי, כי המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, יוכל הספורטאי לעבור מהאגודה לכל אגודה אחרת, בתוך 30 ימים מיום החלטת השופט ובתנאים שקבע" .
הנוסח הנ"ל של סעיף 11א(א4) נכלל במסגרת התיקון לחוק הספורט, מיום 19.3.01. תכליתו של התיקון הובהרה בהחלטתה של כב' הנשיאה עדנה בקנשטיין בה"פ שלום ת"א 105460/01 לוי נ' עמותת הספורט בית"ר ב"ש (ניתנה ביום 18.12.01;(כקביעתה: "...לא בכדי איבחן המחוקק בין שחקנים קטינים בגילאים שונים, לבין שחקנים בגירים. ובא התיקון מיום 19.3.2001 והדגיש האבחנה, שהרי לא ניתן לכבול קטין, שהוא בראשית דרכו וטרם עמד על דעתו, לקבוצה זו או אחרת או לאגודה ספורט כלשהי, רק משום שבה החל את צעדיו הראשונים בספורט... תכלית החקיקה שבאה לידי ביטוי בתיקון הנ"ל לחוק הספורט, היא להגן על ספורטאים קטינים מפני השתלטות של אגודת ספורט זו או אחרת על המצטיינים שבהם והטובים שבהם, מבלי שתינתן להם האפשרות לניידות ולבחירת הקבוצה והאגודה שבה ימצאו את מקומם, הן מבחינה ספורטיבית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה אישית... לא ייתכן, כי משעה שספורטאי נרשם באגודה בהיותו קטין, נשללו ממנו זכויות יסודיות המוקנות לכל עובד בכל מקום עבודה, קרי, נשללה ממנו זכות המעבר החופשי כספורטאי מאגודה לאגודה. לא ייתכן, שכאשר הורים חותמים לילדיהם הקטינים על טופס, ואף אם לא נחתם כל הסכם עם האגודה, נקבע למעשה בחתימתם זו של ההורים על אותו טופס, עתיד ילדם הספורטאי. המחוקק בא וקבע העברה גמישה של ספורטאים בעיקר קטינים כנ"ל".
עם זאת, הבהירה כב' הנשיאה בקנשטיין בהחלטה אחרת, בה"פ שלום ת"א 177116/01 עובד נ' מכבי ת"א (ניתנה ביום 24.1.02), כי אין המדובר בשחרור אוטומטי, התלוי אך ברצונותיו של אותו שחקן, אלא, עליו להוכיח כי התקיימה דרישת החוק, כלומר המשך פעילות בלתי סביר או בלתי אפשרי או כזה שעלול לגרום נזק של ממש. לפיכך נקבע כי "קיצור תקופת ההמתנה תקבע על-ידי השופט במסגרת הוראות חוק אלה לא על יסוד התחושות והמאוויים הסובייקטיביים של העורר או אביו, אלא על-פי הקריטריונים האובייקטיביים שקבע המחוקק".
לאחר שאופציית הסגר הקטין חולפת, ההזדמנות הבאה של שחקן כדורגל (למשל) לעבור קבוצה ללא שיתוף פעולה של קבוצת האם שלו, למעט חריגים, היא בגיל 21. כאן נובעת הזכות מכוח תקנון ההתאחדות לכדורגל, אשר קובע הוראות בהקשר לכך. התקנונים והוראות חוק הספורט מתחילים לחלחל להורי הילדים ואלה החלו להפנים שאם לא ישכילו להבטיח את ילדיהם בחוזה ( המעגן בין היתר סעיפי שחרור או השאלה ואף אחוזים נאים ממכירה עתידית ככל שתהיה) עלולים למצוא את עצמם חשופים לחסדיהם של בעלי הקבוצות.
הכותב הוא עורך דין מומחה לדיני ספורט
עודכן ב: 05/06/2024