הבנק הסתיר מידע וישלם

בפס"ד שניתן לאחרונה נדון מקרה בו שתי חברות, קונדיטוריית "כמהין" וחברת "וולטר קראנץ'" התמזגו ביניהן. המיזוג כשל ושתי החברות נקלעו לחדלות פירעון ובין היתר נקלעו לחובות של מאות אלפי ש"ח לבנק הפועלים. במסגרת ההליכים המשפטיים שבין הבנק לחברות ולערב התברר כי הבנק פעל באופן לא תקין ותחת שהערב ייאלץ לשלם את חובות החברות לבנק, נקבע כי על הבנק לפצות את הערב בסך של כ-630,000 ש"ח.

יעקב קמפל היה בעליה של הקונדיטוריה "כמהין". בסוף שנות ה-90 נוצר שיתוף פעולה עסקי בין קמפל לבין בני הזוג הלוי, בעלי חברת "וולטר קראנץ'", ויחד הם הקימו את חברת קמפללוי תעשיות".

החברה פתחה חשבון בסניף בנק הפועלים ביהוד והלוי וקמפל חתמו על "כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום" להבטחת חובות החברה לבנק. בתוך מס' חודשים גדל חוב החברה והבנק הגיש תביעה נגד החברה והערבים בסך של כ-723,000 ש"ח. הלוי לא הגיש כתב הגנה וניתן נגדו פסק דין.

החברה וקמפל טענו כי הבנק רימה אותם והגישו תביעה נגדית בסך של כ-3.5 מיליון ש"ח. קמפל עצמו טען שהחתימו אותו, ללא ידיעתו, על ערבות לחובות חברת "וולטר קראנץ'" שהינה בבעלות של הלוי בלבד וכן על ערבות לטובת חובות בני הזוג הלוי.

התנהלות הבנק גרמה לערב נזקים ועוגמת נפש

קמפל טען, כי הבנק ידע שהלוי והחברה שלו נמצאים בחובות עצומים, אולם אפשר להלוי למשוך כספים מחשבון החברה החדשה לכיסוי חובותיו הקודמים ולצרכיו האישיים, תוך קנוניה עמו ולפחות תוך רשלנות.

בעקבות פעולות אלה נקלעה החברה החדשה לחדלות פירעון וקמפל הפך לפושט רגע אשר גרם לו לאבד את כל רכושו ואת משפחתו.
הבנק הכחיש את קיומה של קנוניה כלשהי וטען שהיה על קמפל לבדוק עם מי הוא עושה עסקים ולכן האחריות הינה של קמפל בלבד.

בית המשפט קבע שהיה על הבנק לגלות לקמפל אודות מצב החשבון של חברת "וולטר קראנץ'" והלוי, מאחר ובפועל הבנק הפך את קמפל לערב לחובותיהם. עוד נקבע כי הבנק הסתיר את המידע מקמפל מאחר והיה לו אינטרס בתשלום חובות חברת "וולטר קראנץ'" והלוי.

בית המשפט קיבל את תביעתו של קמפל וקבע שאין ספק שהתנהלות הבנק גרמה נזקים, הוצאות רבות ועגמת נפש לקמפל. בית המשפט סבר כי מודבר בנסיבות חמורות במיוחד מאחר והתרשם כי הבנק הכשיל ביודעין את קמפל ופעל בניגוד עניינים חמור תוך שהוא מעדיף את האינטרס של גביית החוב מהלוי והחברה על האינטרס של קמפל, הערב.

חשוב להדגיש, כי הבנק חב בחובות אמון רבות כלפי לקוחותיו וכלפי ערבים, ואחת החשובות שבהן היא שכאשר ערב חותם על ערבות להלוואה ו/או להתחייבות כלשהי של הלקוח לבנק, חלה חובה על הבנק לגלות לערב את המידע המהותי אודות מצבו של הלקוח, וזאת גם אם לא הוצגה דרישה מטעם הערב לדעת את הפרטים האלה.