קיזוז הפסד הוני מניירות ערך כנגד הכנסה פירותית מדיבידנד

קיזוז הפסד הוני מניירות ערך כנגד רווח פירותי מדיבידנד

מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למינהל עסקים - יצחק אילוז, רו"ח

1. כללי

סעיף 92 לפקודה עוסק בקיזוז הפסדי הון מנכסי הון שונים וביניהם הפסדי הון ממכונות וציוד מנכסי הון אחרים ממקרקעין וגם מניירות ערך.

להלן נוסח סעיף 92 לפקודה:

"92. קיזוז הפסד הון
(א) (1) סכום הפסד הון שהיה לאדם בשנת מס פלונית ואילו היה ריווח הון היה מתחייב עליו במס, יקוזז תחילה כנגד ריווח ההון הריאלי וכל שקל חדש של היתרה יקוזז כנגד שלושה וחצי שקלים חדשים של סכום אינפלציוני חייב; לענין זה רואים שבח והפסד כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין כאילו היו ריווח הון או הפסד הון, לפי הענין;
(2) בטל;
(3) היה לאדם הפסד הון במכירת נכס מחוץ לישראל, ושאילו היה רווח היה מתחייב עליו במס בישראל, יחולו עליו הוראות פסקה (1), אולם הפסד הון מנכס כאמור יקוזז תחילה כנגד רווח הון מחוץ לישראל.
[1](4) היה לאדם הפסד הון במכירת נייר ערך בשנת המס, יחולו עליו הוראות פסקאות (1) עד (3), לפי הענין ואולם הפסד ההון יקוזז גם כנגד אלה:
(א) הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך;
(ב) הכנסה מריבית או מדיבידנד בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד שקיבל אותו אדם לא עולה על [2]השיעור הקבוע בסעיף 126(א);
(5) הוצאות בשל ניירות ערך, כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, שלא נוכו בשנת המס, ייחשבו לענין סעיף זה כהפסד הון מניירות ערך.

(ב) סכום שלא ניתן לקזזו כולו או מקצתו, כאמור בסעיף קטן (א), בשנת מס מסויימת, יקוזז כנגד ריווח הון בלבד כאמור בסעיף קטן (א) בשנות המס הבאות בזו אחר זו לאחר השנה שבה היה ההפסד ובלבד שהוגש לפקיד השומה דוח לשנת המס שבה היה ההפסד, כאמור בסעיפים 131 ו-132. [3]היה הסכום שלא ניתן לקזזו הפסד ממכירת נכס מחוץ לישראל, יקוזז ההפסד תחילה כנגד רווח הון ממכירת נכס מחוץ לישראל.

(ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה והוראות לענין דוחות ודרכי הוכחה של הפסדים כאמור, וכן לקבוע הוראות לענין הגבלת קיזוז הפסדים ממכירת ניירות ערך, כולם או חלקם, או איסור על קיזוז כאמור, קביעת סדר קיזוז ההפסדים וייחוס הרווחים וכן דרכי הוכחה והוראות לביצוע סעיף זה.


סעיף 92(א)(4) לפקודה מחיל הוראת קיזוז לגבי הפסד מניירות ערך[4] כמו לגבי כל הפסד הוני אחר. בנוסף, מתיר סעיף 92(א)(4) לקזז הפסד מניירות ערך של השנה השוטפת כנגד הכנסות מריבית או דיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך, ללא התייחסות לשיעורי המס החלים עליהם, וכנגד הכנסות מריבית או דיבידנד בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על שיעור המס הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה[5].

סעיף 92(ג) לפקודה מסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות והוראות לביצוע האמור בסעיף לעניין הגבלת הקיזוז וייחוס רווחים. ברם, טרם נקבעו הוראות שכאלה.


תכנון זה מתאים הן לבעל מניות שהוא יחיד והן לבעל מניות שהוא חברה.

2. קיזוז הפסד מניירות ערך כנגד דיבידנד

הפסד מניירות ערך שנוצר בשנים קודמות (משנת המס 2006) ואילך יקוזז כנגד כל רווח הון ושבח מקרקעין ואילו הפסד השנה מניירות ערך יקוזז גם כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד ששיעור המס עליהם אינו עולה על שיעור המס הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה.

לא תמיד יש בנמצא רווח הון לקיזוז, ולכן חשובה האפשרות לקזז הפסד הון השנה כנגד קבלת דיבידנד. פעולה זו, של חלוקת דיבידנד, קלה יחסית לביצוע עבור בעל השליטה (במידה ועומדים לחברה רווחים צבורים המותרים לחלוקה) ואינה דורשת מכר של המניות.

סעיף 92(א)(4) לפקודה אינו מוגבל רק להפסד שנוצר (בשנת 2006 ואילך) מנייר ערך ישראלי סחיר בבורסה בישראל, כפי שהיה בעבר. לכן, תכנון המס יעיל גם כאשר מדובר בנייר ערך זר או נייר ערך בלתי סחיר.

3. תכנון המס

עד שנת 2011 ניתן היה לקזז הפסד הוני מניירות ערך כנגד רווח פירותי מדיבידנד גם אצל בעל מניות מהותי משום שהמס המוטל על דיבידנד אצל בעל מניות מהותי היה אז 25% וגם המגבלה לקיזוז הפסד מרווח פירותי קבעה שהמס על הדיבידנד לא יעלה על 25%. אולם, החל משנת 2012 בעל מניות מהותי אינו רשאי עוד לקזז הפסד הוני מניירות ערך כנגד רווח פירותי מדיבידנד, בחברה רגילה שבה מגיע המס על דיבידנד אצל בעל מניות מהותי לשיעור של 30%. ברם, נותרו מספר מקרים בהם ניתן יהיה לקזז את הפסד הון השנה מניירות ערך כנגד דיבידנד:

א. בחברה שחל עליה חוק עידוד השקעות הון שיעור המס על דיבידנד נמוך יותר[6], דבר המאפשר לבעל המניות לקזז את ההפסד ההוני מניירות ערך כנגד הדיבידנד המתקבל מהחברה, שעליה חל חוק העידוד. הוראה זו חלה הן על בעל מניות שהוא יחיד והן על בעל מניות שהוא חברה.

ב. בעל מניות יחיד שאינו בעל מניות מהותי, יכול לקזז את הפסד ההון מניירות הערך מדיבידנד שהוא מקבל, אלא שכאן ההחלטה לחלק דיבידנד בדרך כלל לא תהיה תלויה בו[7].

ג. כאשר הפסד השנה מניירות ערך נובע ממניות החברה שמחלקת את הדיבידנד, יכול בעל המניות באותה חברה לקזז את הפסד ההון מניירות ערך, וזאת גם אם הוא בעל מניות מהותי בה.

ד. חברה, שהיא בעלת מניות בחברה זרה יכולה לקזז את הפסד ההון מניירות ערך, מדיבידנד שנתקבל מרווחים שהופקו בחו"ל. לפי סעיף 126(ג) לפקודה מוטל מס בשיעור של 25% על הדיבידנד הנ"ל. הקיזוז יהיה בהתאם לסדר העדיפות שבסעיף 92(א)(3) לפקודה, דהיינו, יקוזזו תחילה הפסדי הון בחוץ לארץ כנגד הדיבידנד מחוץ לישראל, ורק לאחר מכן כנגד דיבידנד או ריבית בישראל.

כאשר הנישום שוקל כיצד לכלכל את צעדיו, הרי שיש יתרון בקיום חברה שבאפשרותה לחלק דיבידנדים, והחל משנת 2012 - הדבר נכון בעיקר לגבי חברה שכפופה לחוקי העידוד בה המס על דיבידנד שנתקבל אצל בעל מניות מהותי הוא נמוך יותר. במקרה שכזה, תכנון המס הינו פשוט, שכן כל שעל בעל המניות בעל השליטה לעשות הוא להורות על חלוקת דיבידנד.
 

[1] תחילה מ-1.1.06. ברם, לגבי הפסדים שנוצרו לפני יום 1.1.06 הוראות המעבר לגבי סעיף 92(א)(4) והסיפא של פסקאות (ב) ו-(ג) קובעת לאמור:

(1) הוראות סעיף 92 לפקודה, כנוסחו לפני תיקונו בסעיף 22 לתיקון 147 לפקודה, [הנוסח הקודם לא כלל בתוכו את פסקאות (א)(4)(5) ואת הסיפא לפסקאות (ב) ו-(ג) של סעיף 92], יחולו על הפסדים שהיו במכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה בשנות המס 2003 עד 2005, ובלבד שהמס בשלהם לא קוזז עד ל-1.1.06 לפי הוראות סעיף 105טו, כנוסחו לפני ביטולו בסעיף 36 לתיקון 147 לפקודה, ואולם הפסדים כאמור, שהיו במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל ושניתן להעבירם לשנים הבאות לפי הוראות הפקודה, ניתן לקזז בשנת המס 2006 רק כנגד רווח במכירת נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, הנסחר בבורסה בישראל, איגרת חוב של מדינת ישראל או יחידה בקרן נאמנות פטורה, והחל בשנת המס 2007 - כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, ובלבד ששיעור המס החל עליהם אינו עולה על 20%;

(2) הפסדים כאמור ברישה של פסקה (1), מניירות ערך שנמכרו לפני 1.1.06, ושביום שקדם ל-1.1.06 היו ניירות ערך זרים, כהגדרתם לפי סעיף 105יא כנוסחו לפני ביטולו בסעיף 36 לתיקון 147 לפקודה, ושניתן להעבירם לשנים הבאות לפי הוראות הפקודה, ניתן לקזז בשנת המס 2006 רק כנגד רווח הון ממכירת נייר ערך שהיה לפני יום התחילה נייר ערך זר, ובשנת המס 2007 ואילך - כנגד רווח במכירת כל נייר ערך וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, ובלבד ששיעור המס החל עליהם אינו עולה על 20%. (תיקון 147 לפקודה. ס"ח 2023 התשס"ה 10.8.05, 715).
[2] תחילה מ-1.1.14 (תיקון 197 - ס"ח 2405 התשע"ג 5.8.13, 144).
[3] תחילת הסיפא מיום 1.1.06. (תיקון 147 לפקודה. ס"ח 2023 התשס"ה 10.8.05, 795).
[4] נראה, שהגדרת "ניירות ערך" היא רחבה וכוללת לא רק ניירות ערך סחירים בבורסה, אלא גם מניות בחברה פרטית וכן סוגים שונים של זכויות בתאגידים.

הגדרת "נייר ערך" בסעיף 88 לפקודה כוללת:

"'נייר ערך' - כהגדרה "ניירות ערך" בחוק ניירות ערך, לרבות איגרת חוב או מלווה של מדינת ישראל או בערבותה, איגרת חוב של מדינת חוץ, יחידה, יחידת השתתפות בשותפות נפט, יחידת השתתפות בשותפות סרטים, זכות באיגוד מקרקעין, נייר ערך שהונפק מחוץ לישראל וכן עסקה עתידית";

ההגדרה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 קובעת לאמור:

"'ניירות ערך' - תעודות המונפקות בסדרות על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה, שנתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
(2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד."

עינינו הרואות, שניירות ערך מוגדרים בחוק ניירות ערך כ"תעודות המונפקות בסדרות בידי חברה, אגודה שיתופית...". הגדרת "חברה" בחוק ניירות ערך הינה הגדרה פתוחה. משכך, יש לפרש את המונח "חברה" כאמור בחוק החברות, לרבות חברה שמניותיה אינן נסחרות בבורסה. לכן, על אף שההפניה היא לחוק ניירות ערך, שדן בעיקרו בניירות ערך של חברות הנסחרות בבורסה, הרי שבחינה של ההגדרה לגופה מביאה למסקנה שהיא תחול גם לגבי ניירות ערך של חברה שלא נסחרת בבורסה. ודוק, מקום בו ביקש המחוקק להצביע על נייר ערך נסחר בחוק ניירות ערך, הוא עושה זאת מפורשות על ידי אמירה מפורשת, כי נייר הערך שייך לחברה הנסחרת בבורסה. בנוסף, יש לקחת בחשבון את תיקון 147 לפקודה, בו אוחדו והושוו שיעורי המס על רווח הון ושוק ההון, כמו גם רווח מדיבידנד. משכך, הרי שאין עוד צורך בהבחנה בין נייר ערך נסחר בבורסה לבין נייר ערך שאינו נסחר בבורסה, ובין מניה בחברה פרטית לבין מניה בחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה.
[5] שיעור המס בחברה עד 31.12.13 - 25%. מ-1.1.14 ואילך - 26.5%.

[6] שיעור המס על דיבידנד עד 31.12.13 - 15% ומיום 1.1.14 - 20%. אחרי העלאת שיעור המס מ-15% ל-20% על הדיבידנד, פער המס בין המס הנחסך על הדיבידנד לבין שיעור המס של 25% המוטל על רווח הון, פחת ל-5%.

ברם, אם צפוי רווח הון ממכירת נכס כלשהו בשנים הבאות, יש לשקול את האפשרות שלא לקזז את הפסד ההון כנגד דיבידנד, שבו המס הנחסך יהיה 20%, לעומת המס הנחסך כנגד רווח הון בשנים הבאות בשיעור 25% (או 15% במכירת אג"ח שהריבית עליו לא צמודה).
[7] עם זאת, אפשר שמשקיע שהיו לו השנה הפסדים מניירות ערך יתכנן לרכוש מניות שהוא יודע לגביהן שהן עומדות לחלק דיבידנד בקרוב ועוד בשנת המס. במקרה זה יוכל לקזז את הפסד השנה מניירות ערך כנגד אותו דיבידנד. מקרה אחר, מנקודת מוצא הפוכה, הוא לגבי מי שקיבל הכנסות מדיבידנד ורווח מניירות ערך, ובידיו ניירות ערך שבהם גלום הפסד. התמריץ במקרה זה הוא למכור את ניירות הערך בהפסד.