מהו אלכסון הדולר?

"אלכסון הדולר", המכונה גם "רצועת האלכסון", נקבע בעבר על ידי בנק ישראל והתייחס אל התחום שבגבולותיו יכול שער הדולר להשתנות ללא התערבותו של הבנק.

שינויים אלה יכולים להיות כלפי מעלה, וגם כלפי מטה. מדובר בהתנהלות במסגרת כלכלת ישראל שחלה בין השנים 1991, עד לביטולה בשנת 2005, שסימלה מערוני אילן - שער הדולר בתקופה האחרונהבר לשוק חופשי באופן מלא.

משמעותו של אלכסון זה

רעיון "אלכסון הדולר" עלה לראשונה בשנת 1991, לאחר קביעתה של תכנית ייצוב המשק. במסגרת התכנית הוחלט על קיבועו של שער החליפין לעומת הדולר האמריקאי. הליך זה אפשר לממשלה דאז, וגם בהמשך, לפקח על מטבע החוץ ולמנוע את האינפלציה, שעמדה באותה התקופה על 420 אחוז. ואכן, ממשלה זו הצליחה במשימת הורדת האינפלציה, אך יחד איתה נוצר משבר אמון חזק מאוד במטבע הישראלי והחל החשש להיחלשותו. כדי לנטרל את הסכנות הצפויות בשל כך, הוחלט להחליף את השער הקבוע בהשוואה לדולר, לשער קבוע בהשוואה לסל המטבעות, תוך שמירה על גבולות ברורים: שלושה אחוזים מתחת או מעל (שבהמשך הורחב לחמישה אחוזים).

מכיוון שנראה היה שהליך זה לא משיג את מטרותיו, הוחלט בדצמבר 1991 על "אלכסון הדולר" שפותח על ידי הכלכלן פתחיה בר שביט. שער זה כלל אפשרות של עליות קטנות בכל יום ובשיעור קבוע. אלכסון זה עבר לאורך השנים שינויים רבים, ובהתאם לכלכלת העולם. בשל המעבר למדיניות יעד אינפלציה ולשימוש בריבית ככלי מרכזי ולא בשער החליפין, ההתייחסות אל אלכסון זה הלכה ופחתה, וזאת לצד הסרת הפיקוח שהיה על מטבע החוץ ופתיחתו של המשק.

ביטולו של האלכסון

עד שנת 2005 נערכו בארץ רפורמות כלכליות רבות ואלכסון זה הורחב באופן ניכר עד ל – 60 אחוזים, וזאת ללא התערבותו של בנק ישראל. אולם, ביוני 2005 החליטו נגיד בנק ישראל פרופסור סטנלי פישר, שר האוצר דאז בנימין נתניהו וראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון, על ביטולו של אלכסון זה לצד ביטולה של רצועת ניודו של השקל. והאם מדובר בהליך נכון או לא? אמנם בעקבות ביטולו של האלכסון החל סחר חופשי יותר ועצמאי יותר, אולם לצד כל זה, מכיוון שהוא איננו קיים יותר, ישנו קושי בהתנהלות הכלכלית, שגם כך מושפעת מתנודותיו של הדולר, שקשה לנבא אותן מראש.