אמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים

בשנות ה-70 התברר כי עלה מספר החטיפות של ילדים עקב ריבוי טיסות בינלאומיות, ולכן נוסחה אמנה אשר תמנע חטיפות אלו. האמנה נחתמה בהאג בשנת 1980 ונכנסה לתוקף בשנת 1983.

ישראל אימצה את אמנת האג רק כעבור 11 שנים, בשנת 1991, כאשר חקקה את "חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991" ובכך נתנה תוקף להוראות האמנה.

זוגות שיחסיהם עלו על שרטון אשר שואפים להקים משפחה חדשה, לעתים מקבלים החלטה פזיזה להעביר את ילדם לארץ אחרת ללא מחשבה עמוקה.

האמנה נועדה להחזיר את הסטטוס קוו שהיה קיים לפני החטיפה, ולהשיב את הילד למדינה שממנה נחטף.

אולם, האמנה מציגה מספר חריגים כדי לא לסכן את הילד ולא לגרום לו נזק בלתי הפיך. חריגים אלו מאפשרים לא להשיב ילד למקום מושבו הקבוע במקרים הבאים:

1. האפוטרופוס (ההורה שאיתו מתגורר או לא מתגורר הילד) לא הפעיל את זכויות המשמורת שלו בעת החטיפה, לא דרש השבת הילד או השלים עם העברתו למדינה אחרת.

2. החזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי, או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל.

3. ילד הגיע לגיל בשלות מספקת כדי לגבש עמדה עם מי הוא רוצה להישאר.

4. סעיף 12 לאמנה מאפשר אי החזרת הילד אם במהלך שנה, מיום פתיחת ההליכים בפני הרשות השיפוטית או המנהלית של המדינה המתקשרת שבה נמצא הילד, הוא השתלב בסביבתו החדשה.

5. המדינה יכולה לסרב להחזיר את ילד אם ההחזרה אינה מתיישבת עם עקרונות היסוד של המדינה ופוגעת בזכויות אדם וחירותו.

לאור פסיקה ענפה בנושא, בתי המשפט בארץ, למרות דאגתם לטובת הקטין ורווחתו לא תמיד פוסקים לזכותו של ההורה שהביא את הילד לישראל.

פתרונות ראויים אשר ימנעו את הצורך בהפעלת אמנת האג

לאחר סכסוך בין ההורים, כאשר ההורה המשמורן מחליט לעבור עם ילדו למדינה אחרת לתקופה ארוכה או לצמיתות, עליו לפנות לבית המשפט המקומי ולהגיש תביעה להגירה. אם בית המשפט ישתכנע כי המעבר הוא לטובת הילד, הוא ייתן את אישורו לכך.

מקרה מהפרקטיקה: בימים אלה מייצג משרדי לקוחה בתביעה להחזרת קטינה חטופה מישראל לגרמניה, אשר נחטפה מאמה על ידי אביה.
הקטינה נעקרה מחיק אמה ואחיותיה הקטינות ומסביבתה הטבעית, ונלקחה במרמה על ידי אביה לישראל.

במקביל להגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, המוסמך בישראל להחזרת קטינה חטופה בהתאם לאמנה, הגישה הלקוחה בקשה לרשות המרכזית בגרמניה העוסקת בהחזרת ילדים חטופים בהתאם לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991.

לצערי, לאחרונה מקרי החטיפה רבים וכמעט שאין מנוס מהיזקקות לערכאות משפטיות, הן במקום שאליו נלקח הילד והן במדינת התושבות שלו, כדי להחזיר את המצב לקדמותו ולדאוג להחזרת הילד לסביבתו הטבעית.

הרשות המרכזית להחזרת ילדים חטופים

אם בית המשפט מחליט בסופו של ההליך להורות על החזרת הילד למדינה שממנה נחטף, קרי להורה המשמורן, הרשות המרכזית במדינה שבה מוגשת התביעה להחזרת הקטין בהתאם לאמנה מסייעת בהחזרתו. בישראל משמשת המחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים כרשות המרכזית.