בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר לתופעה משונה של העסקת עובדים באמצעות קבלן שירותים. שונה היא בכך שאין מדובר בהעסקה מוכרת של עובד כח אדם אשר על פי חוק הופך לעובד קבוע במקום עבודתו בתוך תקופה של עד חצי שנה, כי אם בהעסקה אחרת של עובד קבלן שירותים שכפוף להסכם העסקה אך ורק ביחס לקבלן השירותים, ללא קשר לתקופת העסקתו במקום העבודה.
מקובלת ההתייעלות העסקית שקורמת עור וגידים לא רק במוסדות הממשלה כי אם גם בסקטור העסקי הפרטי, אשר יצרה את העסקה הזו, כל עוד אין בה פגיעה בזכויות העובדים, אך כפי שמתחוור דווקא במסגרת ההליכים המשפטיים בבית הדין לעבודה אשר היקפם הולך וגדל ובהקשר של העסקה באמצעות קבלן שירותים, ההתייעלות העסקית המתוארת הינה בעיקר על חשבון זכויות עובדי קבלן השירותים, אשר בניגוד לעובדי כח אדם, אינם מוגנים בחוק.
אנו עדים להעסקה זו, בעיקר בענף האבטחה והשמירה, ענף הסיעוד, כמו גם בתחום של שירותי הניקיון, אך לא רק. הפגיעה בזכויות עובדים אלה הנה החל מהחתמה על הסכם העסקה פוגעני במיוחד, העסקה וכולה בסיום העסקה.
מזמין השירותים, אשר על פי רוב נוהג ככל מעסיק, מחליט על קבלת העובד, על העסקתו ועל סיום העסקתו אינו מקפיד על זכויות העובדים בטענה כי אינו המעסיק, קבלן השירותים אינו מתערב בהחלטות מזמין השירות שיש בהם כדי לפגוע בעובדים אלה, כך שעובדי קבלן השירותים אף שמועסקים בפועל העסקה משותפת באמצעות מזמין השירותים וקבלן השירותים, מופקרים בחוק ומנוצלים בידי המעסיקים.
עד אשר לא תהיה הכרה בהעסקה זו כהעסקה משותפת אשר תחייב שמירה על זכויות העובדים הן מצד מזמין השירותים והן מצד קבלן השירותים, הכרה בחוק והכרה בדין, עובדי קבלן השירותים לעולם יהיו מנוצלים. ההכרה לא תפגע בהתייעלות העסקית, כי אם תחזק את ההכרה בסוג העסקה שכזה, מבלי שתועלה הטענה של ניצול ופגיעה בזכויות.
אין הקול של הח"מ יחיד או מהפכני, שכן נכתבו מאמרים אמפיריים בעניין, במסגרתם ניתנו מסקנות להכרח ולחיוניות ההכרה בסוג העסקה שכזה, העסקה משותפת, כי אם קול חוזר ומעלה מודעות, כדי להניא את המחוקק ואת בית הדין הארצי לעבודה למצוא פתרון לניצול עובדי הקבלן, בדמות הכרה בהעסקה המשותפת.