שימוע הנו הליך שנועד לאפשר לעובד לשטוח את טענותיו בפני המעסיק בטרם תתקבל החלטה סופית בעניין פיטוריו. מעסיק שיש בכוונתו לפטר עובד או להרע בתנאי העסקתו נדרש עפ"י החוק לערוך לעובד הליך של שימוע. חובת השימוע חלה במגזר הציבורי, הורחבה לגופים דו מהותיים וגם לגופים פרטיים.

 

הליך השימוע הנו הליך חובה, הדורש מן המעסיק לכלול טיעונים מהותיים בפן המקצועי באשר לפיטורי העובד. הליך השימוע צריך להתנהל, בתום לב, בטרם התקבלה החלטה בעניינו של העובד ובמתווה שנקבע על פי החוק. סטייה מדרישות החוק עשויה לסכל את הליך הפיטורין עליו עמל המעסיק כלפי העובד. כאשר עובד מוזמן לשימוע עליו לצאת מנקודת הנחה שהמעסיק נערך זמן רב ואסף מידע רב אודותיו, על אי הצלחותיו, אי עמידה בנהלים, אי עמידה בזמנים או בכל דרישה אחרת על פי הסכם העבודה כדי להצליח בהליך השימוע והפיטורין. אי הצלחה בהליך השימוע משמעותה פיטורין שלא כדין, או אכיפה ומניעתם של הפיטורין.

 

למה חשוב להתארגן כנדרש לשימוע?

 

עובד שהוזמן והלך לשימוע לא מוכן, ללא ייעוץ ושאינו מצויד במידע הנדרש, עבר חוויה טראומתית קשה, מעבר לכך הוא גם עלול לאבד הרבה מזכויותיו. מהטעמים האלו יש להבין את חשיבותו של ההליך וההיערכות נכונה אליו מבחינת ידע וליווי משפטי. כאשר עו"ד מעורב בהליך שימוע של עובד הוא עומד על כל זכויותיו לפני ההליך, במהלך ההליך ולאחריו. המעסיקים נוטים לשקול בכובד ראש פיטוריו של עובד שעו"ד היה מעורב בו ונוטים לתת לעובד הזמנות נוספת.

 

האם חובה על מעסיקים לערוך שימוע לפני פיטורין או הרעה בתנאים?

 

המעסיק חייב לבצע הליך של שימוע לפני פיטורין או הרעה בתנאים. כפייה על המעסיק לערוך הליך של שימוע, מקשה עליו את הליך הפיטורין ולעיתים אף מסכלת אותו. עובד שפוטר מבלי שנערך לו שימוע (או שנערך שלא כדין) - יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולדרוש את ביטול הפיטורים ו/או קבלת פיצוי כספי בשל העובדה שפוטר מבלי שנערך לו שימוע.

 

מהו הליך שימוע תקין?

 

הליך שימוע תקין מובנה באופן הבא: ראשית הוא צריך להיערך בשלב שלפני החלטה סופית בעניינו של העובד, שימוע פיקטיבי אינו כדין. על המעביד לתת לעובד זימון בכתב בו תפורש ותפורט מטרת הזימון והכוונה לשון באותה ישיבה בפיטוריו (או בכל הרעה אחרת בתנאיו) כולל הנימוקים והסיבות. זכות השימוע היא זכות קוגנטית על המעביד לתת לעובד את הזכות גם מבלי שהעובד ביקש זאת, עובד שלא מגיע לשימוע שנקבע רואים אותו כמי שויתר על זכות זו ויש לעגן את אי הגעתו בפרוטוקול. הפורום בשימוע צריך להיות הפורום שמוסמך להחליט בעניינו של העובד.

 

כמובן שמומלץ לא לוותר על זכות השימוע הפורמלי ולהיערך לה כנדרש. זה המקום להבחין בין שימוע לצורך פיטורין שאינו דורש את הסכמת העובד, לבין שימוע המרע בתנאי העובד הדורש את הסכמתו, ללא הסכמת העובד נדרש למצוא פתרון מוסכם לשינוי תנאיו. לעובד יש זכות לעיין במסמכים טרם הליך השימוע המשמשים את המעביד לצורך קבלת ההחלטה. העובד זכאי להגיע לשימוע עם עו"ד או כל ב"כ אחר מטעמו, ההזדמנות שצריכה להינתן לעובד צריכה להיות כנה ואמיתית בנפש חפצה ובלב פתוח, על המעסיק חלה חובת תום לב מוגברת הכורכת אותו לחובת הנמקה לעניין הטיעונים המועלים במהלך השימוע ואשר הובילו להליך סיום העסקת העובד.

 

מדוע מעסיקים פוגעים בעובדים טרם הליכי השימוע?

 

לעיתים ולרוב הליכי השימוע הנכפים על מעסיק טרם שלב הפיטורין, כרוכים ביצירת סביבה לא נוחה לעובד מכל הבחינות במטרה לגרום לו להתייאש, להתפרץ ולעשות פעולות שישרתו את המעסיק לצורך הכנת הליך השימוע, הקרויה בשפת העם "תפירת תיק". ההתעמרות שעובר העובד היא חוויה טראומתית קשה, היא חושפת אותו לעקה (STRESS) שיש לה השלכות חמורות.

 

 

מה העובד חש מבחינה נפשית ופיזית טרם הליכי שימוע?

 

כתוצאה מסביבת עבודה לא נוחה ולעיתים אף מלחיצה נוצרת אצל העובד תחושה של עקה שהיא תחושת מצוקה הנובעת מפער בין הציפיות ובין יכולתו של העובד לממש ציפיות אלה. כגודל הפער גודל המצוקה וגודל הפגיעה בבריאות ובנפש. עקה יכולה להיגרם גם מאיום פיזי או פסיכולוגי. השלב האחרון בהתמודדות עם עקה הוא שלב התשישות. הפוגענות בעבודה טרם הליכי השימוע כמעט תמיד תתחיל במסווה בערמומיות ובמניפולציות ולפיכך העובד לא מכיר במצבו עד אשר רופא מעמת אותו עם מקור הבעיה.

 

בקרב מומחי הרפואה וגם במשפט העבודה יש תמימות דעים על העובדה שפגיעות רגשיות, כגון הרגעים בהם העובד מצוי בהליך השימוע, נוצרת תחושה של התעמרות מצד המעביד כלפי העובד לפעמים עד לכדי מתחים וחרדות שמשפיעים על העובד בהמשך כמעט בכל מישור.

 

רגע לפני שאתם מאבדים תקווה והולכים לשימוע לא מוכנים, כדאי לקבל הכוונה נכונה ואו ייעוץ משפטי בתחומי משפט העבודה ובכך לשמר על זכויותיכם, להגן על עצמכם ככל שניתן.

 

 

 

יוסי סביר, עו"ד

סביר ושות'

תודתנו לצוות העורך

עורכת הדין, ליאת פייגל,
עורך דין ודר' למשפטים, גיל סביר. 


עודכן ב: 28/08/2018