המונח חזקת הגיל הרך, הוא מונח מפתח בכל הנוגע למשמורת ילדים, סוגיה משפטית בה מטפל עורך דין משפחה. משמעות המונח היא, כי בעת פרידת ההורים, ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת אמם, והאב יראה את ילדיו במסגרת הסדרי ראייה. כיום, המצב המשפטי אינו ברור עוד כפי שהיה בעבר, לאור הנכונות לאמץ את המלצות ועדת שניט, הקוראת לבטל את חזקת הגיל הרך ולהותיר את נושא המשמורת להסכמת ההורים. בהעדר הסכמה, יגיש כל הורה, כך ממליצה הוועדה, הצעה לבית המשפט, בדבר הסדר משמורת ובית המשפט יקבל החלטה בעניין.

ועדת שניט קראה לשנות את התפיסה המקובלת כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק, כי האם היא ההורה המשמורן המתאים יותר, לילדים עד גיל 6. ככל הנראה, שינוי זה מתבקש, לדעתם בשל העובדה כי שלא כבעבר, נשים אינן עוסקות רק בגידול הילדים ובניהול משק הבית, אלא גם יוצאות לעבוד ומפתחות קריירה. במקביל, גברים רבים נוטלים חלק פעיל יותר בחיי הילדים, בשונה מבעבר ועל כן, חזקת הגיל הרך איבדה מן הלגיטימיות שלה.

הנכונות לאימוץ המלצת הועדה, עוררה סערה גדולה בקרב חלק ניכר מן הציבור, לרבות ארגוני נשים ומלומדים באקדמיה, כאשר הטענה היא כי אין מקום לבטל את חזקת הגיל הרך במציאות הנוכחית של מדינת ישראל. במאמר זה, נציג את הטיעונים העיקריים של המתנגדים לביטול החזקה ונבחן האם ישנו גם יתרון כלשהו לביטולה של חזקת הגיל הרך.

ההתנגדות לביטול חזקת הגיל הרך

הנכונות לאמץ את המלצות ועדת שניט ולבטל את חזקת הגיל הרך, עוררה התנגדות רבה מאוד בקרב ארגוני נשים. טענתם היא כי גברים ישתמשו בנושא המשמורת כקלף מיקוח על מנת להשיג יתרון על פני הנשים, במסגרת הליך הגירושין. כך, אם תרצה האישה לקבל משמורת מלאה על הילדים, ידרוש הבעל בתמורה, את הסכמתה לדמי מזונות נמוכים, לוויתור על חלק מן הרכוש וכיו"ב. לאור ביטול החזקה, תידרש עתה האם לקבל את הסכמתו של האב להסדר המשמורת ולכן, לא תהיה לה ברירה, אלא לקבל את תנאיו.

האלטרנטיבה אשר תעמוד בפני הנשים, אינה טובה יותר, האם תוכל למסור את העניין להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כאשר המשמעות היא הארכת הליך הגירושין, על כל המשתמע מכך: החמרת הסכסוך בין ההורים וכתוצאה, פגיעה בילדים, אשר מושפעים מאוד מן הפרידה.

טענה נוספת נגד ביטול חזקת הגיל הרך, נוגעת לאי השוויון הכלכלי הקיים כיום בין גברים ונשים (הבא לידי ביטוי בין השאר בהפרשי שכר בין גברים ונשים, המבצעים את אותה עבודה) כאשר נטען כי הוא יחמיר עם ביטולה של חזקת הגיל הרך, אשר תאפשר סחטנות כלכלית מצד הגבר.

הטענה החזקה והחשובה ביותר כנגד ביטול חזקת גיל הרך הינה טובת הקטין והיא עצמה בלבד. מחקרים פסיכולוגיים עדכניים מצביעים על חשיבות הלינה במקום קבוע ויציב עבור קטינים, במיוחד עד גיל 4 וזאת לצורך התפתחותם התקינה.

כך לדוגמא, במחקר חסר תקדים בהיקפו אשר נערך לאחרונה על ידי זרוע המחקר של ממשלת אוסטרליה, נמצא כי ישנו חשש כבד להתפחות נפשית תקינה של קטינים מתחת לגיל 4 אשר נודדים בין בתים, זאת במסגרת המשמורת המשותפת. הלכה למעשה נמצא כי כפייה של משמורת משותפת על בני הזוג עלולה להביא לסימפטומים של דיכאון וחרדה אצל הילדים וכי צורת החיים אשר נכפתה עליהם הפכה להיות דבר שאינו רצוי עבורם.

 

עורכי המחקר מסבירים ממצאים אלו בקובעם כי: "תינוק אינו יכול לדמיין את המחר. לפעוט אנו לא יכולים להגיד 'בסדר, אתה יכול ללכת, תעשה את זה או תעשה את זה עכשיו ואת זה אח"כ'. גיל שלוש נוטה להיות הגיל בו חל תחילתו של השינוי ההתפתחותי, שבו ילדים לא בהכרח מבינים, אבל איפה שהם יכולים, לפחות בעזרת מבוגרים בסביבתם, ניתן לשמור על היחסים הללו בחיים בעזרת תמונות ושיחות עם ההורה השני באמצעות הטלפון".

לכך יש להוסיף את מאמרם של ד"ר דפנה הקר ופרופ' רות הלפרין-קדרי "כללי הכרעה בסכסוכי משמורת – על סכנות אשליית הדמיון ההורי במציאות ממוגדרת" בו עמדו המלומדות על עניין זה, בקובען כי מחקרים רבים שנערכו בנושא מצביעים על כך כי כאשר קיים קונפליקט בין ההורים, הסדרי המשמורת המשותפים אינם שורדים לאורח זמן וכי הלכה למעשה הסדרים אלו מסכנים את רווחתם הנפשית של קטינים אלו, לאור תחושתם כי הינם לכודים בסכסוך הזוגי בין ההורים.

לעניין הפגיעות האפשריות, פרופ' דפנה הקר הופיעה בפני ישיבה משותפת של הועדה לקידום מעמד האישה מס' 110 והוועדה לזכויות הילד ביום 08.11.11 ושם התריעה על הנזקים עלולים להיגרם כאשר הילד נודד בין הבתים (משמורת משותפת) של ההורים המסוכסכים: "הפגיעה היא חוסר שקט, קשיי שינה, קשיי הסתגלות למערכות חינוכיות. כשאנחנו אומרים טובת הילד, אנחנו רוצים שהילד יתפקד בצורה מיטבית, וכאשר יש לו קשיים במערכת החינוך, בהפרעות התנהגותיות, בקשיי שינה, אז אלה הפגיעות".

האם יש יתרונות בביטול חזקת הגיל הרך?

החיסרון המרכזי בביטול חזקת הגיל הרך, הוא החשש מפגיעת טובת הקטינים ומחששן של נשים רבות כי נושא המשמורת יהפוך לקלף מיקוח של הגבר, במסגרת הליך הגירושין. אולם, האם ישנו גם יתרון לביטולה של החזקה הזו?

עבור גברים אשר מעוניינים באמת להיות מעורבים יותר בחיי ילדיהם ורוצים בשל כך, הסדר של משמורת משותפת, ביטול חזקת הגיל הרך, הוא צעד חיובי, שכן על פניו, הדבר יקל על אותם גברים להגיע להסדר זה. אולם, המתנגדים לביטולה של החזקה, טוענים כי כאשר כוונת האב כנה, הרי שבמרבית המקרים, תהיה הסכמה מצד האם למשמורת משותפת ולכן, אין צורך בביטול החזקה.

היכן שאין הסכמה בין ההורים לגבי משמורת משותפת, הרי שהסדר זה ממילא אינו לטובת הילדים ולכן, אי קיומה של חזקת הגיל הרך, לא תואיל. זאת משום שמשמורת משותפת מצריכה מן ההורים להיות בקשר יומיומי זה עם זו ולתקשר בצורה טובה ומכובדת, בכדי לקבל החלטות יחד לגבי הילדים. כאשר קיים סכסוך מהותי בין ההורים, הסדר זה לא יעבוד.

עמדת בתי המשפט לחזקת גיל הרך

עד לא מזמן, המגמה בנושא משמורת ילדים הייתה ברורה מאוד, הן לאור חזקת הגיל הרך והן לאור מציאות החיים, על פיה האם היא ההורה המטפל המרכזי ולכן, הסדר המשמורת המקובל היה משמורת מלאה לאם ומתן הסדרי ראייה לאב. אמנם, במהלך השנים האחרונות, ישנם יותר ויותר מקרים של משמורת משותפת, בשל רצונם של אבות להיות מעורבים יותר בגידול ילדיהם, אך במרביתם המכריע של המקרים, המגמה הבסיסית של האם כהורה משמורן, נותרה בעינה.

כעת, כאשר מעמדה של חזקת הגיל הרך מתערער, עמדת בתי המשפט גם היא אינה ברורה ויעיד על כך, כל עורך דין משפחה המטפל בהליכי גירושי. כיום, ישנם פסק דין המחזקים את המגמה של מעורבות גדולה יותר של אבות בחיי הילדים, עד כדי מתן פסיקות הסותרות את חזקת הגיל הרך ולצדם, פסקי דין הממשיכים לכבד את חזקת הגיל הרך ומעניקים משמורת מלאה לאם עם הסדרי ראייה לאב.

בעניין זה עמד לאחרונה בית המשפט המחוזי, בתל אביב, בראשותו של אב בית הדין ישעיהו שנלר על פסק דינו של כבוד השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב. כבוד השופט יהורם שקד, קבע בראשית פסק דינו כי עליי "... להודיע כי אין בדעתי ליתן כל חשיבות לחזקת הגיל הרך... עם כל הכבוד, על בית המשפט לבחון אך ורק את טובתה של הילדה, ולא יעלה על הדעת כי בית המשפט ימסור משמורת לאם רק משום חזקת הגיל הרך". בערכאת הערעור עמד על עניין זה כבוד אב בית הדין, השופט שנלר, בקובעו כי שעה שהמחוקק לא ביטל את חזקת גיל הרך אין בסמכותם של בתי המשפט לענייני משפחה ובכלל, להתעלם מחזקה זו שכן עניין זה שמור למחוקק בלבד וכי עליו, בלבד, ליתן דעתו במידה ורצונו לשנות חזקה זו.

חוסר הוודאות החדש שנוצר בנושא המשמורת, כפי שתואר לעיל, מגביר את החשיבות שבפנייה לייעוץ וייצוג משפטי של עורך דין משפחה בעל ניסיון קודם בענייני משמורת. אם הנכם עומדים בפני הליך גירושין ויש לכם ילדים, אל תשתהו ופנו לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר, על מנת שניתן יהיה לבחון את נסיבות המקרה ולדאוג להסדר משמורת המתאים ביותר עבור הילדים. כל הסכם משמורת חייב לעבור את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה במקום מגוריכם, לאחר שזה שוקל את טובת הילדים ומחליט כי ההסכם הינו הטוב ביותר עבור ילדכם.

נקודה אחרונה, אך לא פחות חשובה, הינה היכולת לפתוח הסכם משמורת אשר נחתם מכבר בין ההורים. במידה וחתמתם בעבר על הסכם משמורת והינכם חשים כי נסיבות החיים של ילדכם השתנו, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לשינוי ההסדר ובלבד שטובת הילד עומדת בראש ובראשונה.

השתתפו בהכנת המאמר:
עו"ד יוסי סביר – מייסד משרד עורכי הדין סביר ושות'.
עו"ד גיל סביר – דוקטורנט אוניברסיטת מישיגן ארה"ב.