חשיבות הסכם הממון לזוגות נשואים וידועים בציבור

הסכם ממון הוא חוזה, במסגרתו מסדירים בני זוג, נשואים או שאינם נשואים, את אופן חלוקת הרכוש ביניהם, במקרה ויחליטו להיפרד בעתיד. ההחלטה של זוגות רבים, לחתום על הסכם ממון, נובעת מהתובנה כי כעת, כאשר הם נמצאים בזוגיות טובה ויציבה, הם יכולים להגיע להסכמות הוגנות, באשר לחלוקת הרכוש ביניהם, היה ובעתיד, מערכת היחסים לא תצלח והם ייפרדו. לעומת זאת, אם מערכת היחסים תעלה על שרטון, הרי שסביר להניח כי בני הזוג יתקשו לנהל דיאלוג שקול ויעיל והדרך להחלטה על חלוקת הרכוש, יכולה להיות קשה מאוד, עד כדי כי יהיה צורך להעביר סוגיה זו להכרעתו של בית המשפט.

תחולתו של חוק יחסי ממון

בישראל, קיים הבדל בין הסכם ממון הנחתם בין בני זוג נשוי, לבין הסכם ממון אשר נחתם כאשר בני הזוג אינם נשואים והדבר גם משפיע על השיקול לחתום על הסכם ממון. זוגות נשואים כפופים לחוק יחסי ממון, על פיו, במקרה של גירושין, יחולק רכושם של בני הזוג ביניהם, שווה בשווה, אלא אם חתמו על הסכם ממון. משום כך, מחליטים זוגות נשואים רבים, לחתום על הסכם ממון, בכדי לקבוע בעצמם את אופן חלוקת הרכוש ביניהם, על פי רצונם ושיקול דעתם וכך אין הם כפופים עוד לחוק, אשר קובע חלוקה שווה בשווה.

חוק יחסי ממון אינו חל על זוגות שאינם נשואים ולכן, בעת פרידה, לא תהיה בין בני הזוג חלוקת רכוש מטעמו של החוק. אם מי מבני הזוג ירצה בחלוקת רכוש, עליו יהיה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. על כן, רבים מן הזוגות הללו, בוחרים לחתום על הסכם ממון, המאפשר להם להסדיר באופן עצמאי את חלוקת הרכוש.

הבדל נוסף בין זוגות נשואים לבין זוגות שאינם נשואים, הוא באישור ההסכם. זוג נשוי אשר חתם על הסכם ממון, לאחר נישואיו, צריך לקבל את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר ייתן להסכם תוקף של פסק דין ורק אז, מדובר בהסכם מחייב. זוגות שלא נישאו, אינם צריכים לפנות לבית המשפט לאישור ההסכם, אלא עליהם לחתום על ההסכם בפני נוטריון.

מה כולל הסכם ממון?

מטרתו העיקרית של הסכם ממון, היא לקבוע כיצד יחולק הרכוש של בני הזוג, במקרה של פרידה. אולם, ניתן לעגן בחוזה, גם עניינים נוספים ולעיתים, בוחרים בני הזוג, להתייחס בהסכם גם לנושא של משמורת ילדים וכן לנושא של מזונות. בין אם הוחלט לערוך הסכם הנוגע רק לחלוקת הרכוש ובין אם החליטו הצדדים לעגן בתוכו נושאים נוספים, מדובר בחוזה מחייב ויש לו השלכות כלכליות ומשפטיות על שני בני הזוג.

האם יש להסדיר מזונות בין בני זוג שאינם נשואים?

בשנים האחרונות קבעו בתי המשפט השונים כי אף זוגות אשר חיו כידועים בציבור זכאים לדמי מזונות שיקומיים. דמי מזונות אלו נובעים מכח תום הלב בדיני החוזים ומיצירת הסכם משתמע (מכללא). כלומר, הנחת היסוד של בתי המשפט בישראל הינה כי הצד אשר הסתמך במשך תקופה ארוכה על בן / בת הזוג זכאי לתקופת הסתגלות מכח הסכם אשר "נחתם" בין הצדדים וזאת מכח נסיבות החיים.

מה קורה במקרה בו בני הזוג לא הסדירו את עניין המזונות?

כך לדוגמא בעניין ורסנו (ערעור אזרחי ורסנו נ' כהן) ביהמ"ש העליון דן בשאלה האם אישה זכאית למזונות שיקומיים מכח הסכם משתמע. בעניין ורסנו, בני הזוג התגוררו שנתיים יחדיו כאשר האישה הינה גרושה והמשיב כהן. לאור האיסור ההלכתי לכהן להינשא לאישה גרושה, חיו בני הזוג ללא נישואין. לאחר שנתיים של חברות וחיים משותפים גורשה האישה מדירת בן זוגה בפתאומיות ושלא באשמתה.

ביהמ"ש העליון קבע כי היה מוכן לשקול הענקת מזונות שיקומיים לאישה אשר גורשה בפיתאומיות מבית המגורים ושלא באשמתה. יחד עם זאת, לדידו של בית המשפט העליון נלמד מהראיות אשר הציגו הצדדים בבית משפט השלום כי לא ניתן להסיק מנסיבות מערכת היחסים וזמנה הקצר, כשנתיים, כי נוצר הסכם משתמע בין הצדדים, אשר מחייב מתן מזונות משקמים לאישה.

לעניין זה יפים דבריו של כבוד נשיא בית המשפט העליון, דאז, אהרון ברק בעניין ורסנו:

"הייתי מוכן לשקול, אם אין מקום להעניק לאישה, שסולקה מהבית המשותף‪ ‬באופן פתאומי, פיצויים על הנזקים, שנגרמו לה כתוצאה מהפרת תניה חוזית‪ ‬משתמעת, לפיה יש ליתן תקופת זמן סבירה להליכי פירוד שבין הצדדים. שאלות אלה יפות הן וחשובות, אך אין לנו צורך להכריע בהן בערעור שלפנינו, ונוכל להשאירן בצריך עיון, שכן הערכאה הראשונה בדקה הלכה למעשה, אם מתקיים הסכם מכללא, והגיעה למסקנה, כי על-פי הראיות שבתיק בדבר היחסים שבין הצדדים ובהתחשב בתקופה הקצרה של היחסים המשותפים לא היה מקום להסיק כל התחייבות מכללא מטעם המשיב לשלם את מזונותיה של המערערת". ‬‬

רואים אנו כי בית המשפט העליון בעניין ורסנו החליט כי בנסיבות העניין לא זכאית האישה למזונות. יחד עם זאת,ביהמ"ש לא קבע מסמרות למקרים עתידים. לאור כך, כיום נוהגים בתי המשפט השונים לבדוק כל מקרה לגופו.

מה הדין במקרה בו זוג שאינו נשוי לא קבע את עניין המזונות בהסכם ממון?

לאחרונה חזר ביהמ"ש על ההלכה בעניין פלונית נ' פלונית בו קבע כי בעניין תשלום מזונות לאחר פרידה ישנו דמיון רב בין ידועים בציבור לבין זוגות אזרחי ותושבי מדינת ישראל אשר נישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, שכן על שניהם לא יחול חוק יחסי ממון. לאור כך, ביהמ"ש הדגיש כי מקום בו נקבע הסכם ממון בין בני הזוג אשר מסדיר את נושא המזונות, הרי בית המשפט יטה לכבד את הסכמות אלו. יחד עם זאת, מקום אשר לא קבעו בני הזוג הסכמות מפורשות לעניין המזונות, הרי אז יבוא הסדר הנגזר מעיקרון תום הלב בהתאם לנסיבות העניין.

אי לכך, חשוב מאוד לפנות לעורך דין לדיני משפחה, לקבלת ייעוץ משפטי בנוגע להסכם ממון והשלכותיו. אם יבחרו בני הזוג לחתום על הסכם ממון, עוה"ד ינסח הסכם ממון המותאם להם, המשקף את רצונותיהם וכוונותיהם באשר לחלוקת הרכוש ולכל נושא אחר, אליו יבחרו להתייחס בהסכם.
 

מאת: עו"ד יוסי סביר, מייסד משרד עורכי הדין סביר ושות' העוסק בדיני משפחה, מקרקעין ונזיקין.
עו"ד גיל סביר.