הכרה כידוע בציבור מקנה אוטומטית זכויות ברכוש?

מעמדם המשפטי של ידועים בציבור כיום דומה מאוד למעמדם של זוגות נשואים, אולם מימוש הזכויות של ידועים בציבור במקרה של מחלוקת הוא מורכב יותר. מדוע? משום שהסטטוס של ידועים בציבור טעון הוכחה, זאת בניגוד לסטטוס של בני זוג נשואים אשר אין צורך להוכיח אותו. פירושו של דבר כי קבלת זכויות כידוע בציבור אפשרית רק לאחר הוכחת הסטטוס.

חלק ניכר מן התביעות המוגשות לבתי המשפט על ידי ידועים בציבור, עניינן בחלוקת רכוש לאחר פרידת בני הזוג או לאחר מותו של אחד מבני הזוג. כאן עולה השאלה האם קבלת הכרה כידוע בציבור מקנה באופן אוטומטי זכויות ברכוש?

הוכחת הסטטוס של ידועים בציבור

כדי להשיב לשאלה שהעלינו, קודם כל עלינו להבין כיצד ניתן להוכיח את הסטטוס של ידועים בציבור. אדם המבקש לקבל הכרה כידוע בציבור, צריך להציג ראיות ועדויות לכך כי הוא ובת הזוג חיו יחד כבני זוג. לשם מטרה זו, יכול עורך דין לענייני משפחה המייצג את בן הזוג להביא אל בית המשפט, בין היתר, עדים אשר יכולים להעיד על קיומה של מערכת זוגית בין הצדדים.

בעבר, מגורים משותפים ומערכת יחסים ארוכה היו תנאים הכרחיים לצורך הכרה כידועים בציבור, אולם המערכת המשפטית אינה מנותקת מן השינויים החברתיים, ועל כן כיום בני הזוג אינם חייבים לגור תחת קורת גג אחת כדי לעמוד בנטל ההוכחה של ידועים בציבור. כמו כן, מערכת היחסים אינה חייבת להיות ארוכת שנים, אלא לעתים די במספר חודשים כדי לעבור את המשוכה המשפטית של הוכחת הסטטוס. הדגש אינו על פרק הזמן של מערכת היחסים, אלא יותר על אופייה וטיבה.

הזכויות הרכושיות של ידועים בציבור

הדעה הרווחת בנושא זה היא כי הוכחת סטטוס של ידועים בציבור בפני בית המשפט, מקנה זכויות רכושיות באופן אוטומטי, אולם זוהי הנחה שגויה. מלבד הצגת ראיות לכך שבני הזוג חיו יחד, יש להוכיח גם את קיומה של כוונת שיתוף ברכוש. כאשר לא עלה בידו של התובע להוכיח כוונת שיתוף, תביעתו לזכויות ברכוש תידחה, אף אם הוכיח כי בני הזוג היו ידועים בציבור.

נמחיש זאת באמצעות דוגמה: בני זוג חיו יחד תקופה מסוימת ונפרדו. לבן הזוג דירה על שמו ובת הזוג טוענת לזכויות בדירה. כדי שתוכל לקבל את מבוקשה, תידרש בת הזוג להוכיח תחילה כי בני הזוג היו ידועים בציבור, ולאחר מכן כי בן הזוג הראה כוונת שיתוף בדירה, למשל שהדירה הושכרה ושכר הדירה הופקד לחשבון משותף של בני הזוג.

חשוב לציין כי סממנים של שיתוף נבחנים בכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו. כך למשל, חלוקת הרווחים של שכר הדירה כמו בדוגמה שלעיל, לא תהיה בהכרח סממן של שיתוף אם מנגד ביצע בן הזוג פעולות המעידות על רצון להפרדה רכושית, למשל סירובו להוסיף את שמה של בת הזוג על הדירה למרות בקשותיה.