החיים בבית משותף יכולים להיות נוחים ונעימים, אך במקרים רבים נוצר סכסוך בין השכנים על רקע של השתלטות שלא כדין של דייר מסוים על הרכוש המשותף, השייך לכלל הדיירים. במצב זה, יוכלו הדיירים להגיש תביעה נגד הדייר המשתלט בעילה של הסגת גבול, ולקבל צו המורה על הריסת המבנה הבלתי חוקי.
מהי הסגת גבול?
השתלטות של דייר אחד או מספר דיירים על חלק מן הרכוש המשותף הוא תרחיש נפוץ מאוד. לעתים מדובר על שכן אשר החליט להרחיב את דירתו על חשבון הרכוש המשותף. במקרים אחרים, מדובר על השתלטות על חניה משותפת השייכת לכלל הדיירים ואינה מוצמדת לאף דירה באופן ספציפי, וישנן עוד דוגמאות רבות.
מעשים שכאלו אינם רק מנוגדים לחוק, אלא גם פוגעים בזכות הקניין של יתר הדיירים. כמו כן, לרוב מעשי ההשתלטות הללו פוגעים גם באיכות חייהם של השכנים. בכל סיטואציה כזו של השתלטות על הרכוש המשותף, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין מומחה, אשר יגיש תביעה מתאימה נגד הדייר המשתלט, ולרוב מדובר בתביעה של הסגת גבול.
הגשת תביעה בגין הסגת גבול
חוק המקרקעין קובע כי בנייה ברכוש המשותף דורשת את הסכמת הדיירים האחרים, לעתים את כלל הדיירים ולעתים נדרש אחוז נמוך יותר של הסכמה. על כן, בכל מקרה שבו דייר בונה ברכוש המשותף ללא היקף ההסכמה הנדרש בחוק, הוא למעשה מסיג גבול וניתן להגיש נגדו תביעה בגין הסגת גבול.
במקרה של הרחבת דירה בבית משותף, קובע החוק כי נדרשת הסכמה של 75% בלבד מן הדיירים אשר 2/3 מן הרכוש המשותף מוצמד לדירותיהם, ובהיעדר הסכמת הדיירים כאמור ניתן להגיש תביעה בגין הסגת גבול נגד הדייר המשתלט. הסמכות לדון בתביעה נתונה הן למפקח על רישום המקרקעין והן לבית המשפט, ועל כן הבחירה היכן להגיש את התביעה היא בידי התובעים.
בעניין זה חשוב לציין כי אף אם הדייר המשתלט קיבל היתר בנייה כחוק להרחבת דירתו, אין פירוש הדבר כי הוא יכול לוותר על הסכמת הדיירים לבנייה. זו נדרשת בכל מקרה של הצמדת חלק מסוים מן הרכוש המשותף לדירה מסוימת. על כן, בהיעדר הסכמת הדיירים כנדרש על פי החוק, יוכלו הדיירים להגיש תביעה נגד הדייר בגין הסגת גבול.
הסעד: הריסת הבנייה
בתביעות של הסגת גבול, המטרה היא החזרת המצב לקדמותו, קרי טרם התרחשה הפגיעה בזכות הקניין של הדיירים. על כן, במרבית המקרים הסעד המרכזי בתביעת הסגת גבול יהיה מתן צו הריסת המבנה שבנה הדייר המשתלט.
האם ייתכן מצב שבו בית המשפט מחליט להשאיר את המבנה על כנו? זוהי סיטואציה נדירה למדי, היות שבמאזן הזכויות שבין הצדדים זכות הקניין גוברת, ואם הדייר המשתלט מעוניין בהשארת המבנה כפי שהוא מוטל עליו נטל הוכחה כבד מאוד, וטענות התומכות בהשארת המבנה יתקבלו במקרים חריגים ביותר.