איך מגישים בקשה לשינוי גיל בבית המשפט?

עורכי דין לדיני משפחה, מטפלים בסוגיות משפטיות שונות ובין השאר גם בבקשות לשינוי גיל. הצורך בבקשות אלו, קיים בשל הטעויות שנעשו בקביעת גילם של העולים לישראל ממדינות שונות. הסיבות לטעויות, היו בעיקר המספר הרב של עולים אשר גרם לעומס מערכתי, בעיה בתרגום המסמכים מארץ המוצא, או היעדר מסמכים המעידים על גילו של העולה.

הבקשה לשינוי או תיקון גיל, מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה ועל המבקש, להוכיח כי שנת הלידה הרשומה, איננה נכונה וכי שנת הלידה אשר הוא מבקש לרשום, היא הנכונה.

יש להציג בפני בית המשפט, מסמכים התומכים בבקשה, המעידים על כך כי הגיל שנרשם עם העלייה לארץ, איננו גילו האמיתי של המבקש, למשל, תעודת לידה מארץ המוצא. ניתן כמובן להביא גם עדים, אשר יכולים לסייע בהוכחת גילו האמיתי של המבקש, למשל, אם נכחו בלידה. בהעדר מסמכים, חייב המבקש לתת טעם מדוע אין בידיו כל מסמך, המעיד על גילו האמיתי.

מדוע אנשים מחליטים לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי גיל?

מרבית הבקשות, מוגשות על ידי אנשים מבוגרים, אשר הטעות שנעשתה לגבי גילם, משפיעה על זכויות שונות להן הם זכאים כמו למשל פרישה לפנסיה, זכאות לקצבאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי ועוד.

בשל החשיבות של בקשות לשינוי גיל וההבנה כי בשל טעויות תרגום, נעשו טעויות ברישום גיל, בתי המשפט מוסמכים לסטות מדיני הראיות ולקבל בקשה לשינוי גיל, גם כאשר יש מעט מאוד ראיות המעידות על גילו האמיתי של המבקש, כמו למשל, עדות של קרוב משפחה, ללא כל מסמך רשמי. גם כאשר אין ברשות המבקש, מסמך או עד, לתמיכה בטענתו, בית המשפט יכול לקבל את הבקשה, אם המבקש הציג נימוק מהימן להעדר מסמכים ואם בית המשפט שוכנע כי המבקש, דובר אמת. חשוב לציין כי ככל שלמבקש יש אינטרס כספי בשינוי הגיל, כך, נטל ההוכחה עליו גדול יותר.

כאשר מעוניינים להגיש בקשה לשינוי או תיקון גיל, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה אשר הגיש בקשות כאלו בעבר. לעיתים קרובות, כאמור, אין למבקש מסמכים רבים ומהימנים, התומכים בטענתו כי הגיל שנרשם שגוי ועורך הדין המייצג, צריך לשכנע את בית המשפט על בסיס הראיות הקיימות, כי ראוי לקבל את הבקשה. זוהי אינה משימה קלה, הדורשת ניסיון ומיומנות ליטיגציה של עורך הדין. על כן, ישנה חשיבות רבה למומחיות ולניסיון של עורך הדין.

בבקשות לשינוי גיל, יכולים להיות מעורבים מספר גורמים, הבאים להתנגד לקבלת הבקשה בפני בית המשפט, כמו למשל, המוסד לביטוח לאומי, השולח לעיתים עורך דין מטעמו לדיון. זאת כאשר לבקשה תיקון גיל, יש השלכה על זכויות המבקש במוסד לביטוח לאומי, קרי, אם בקשתו תתקבל, יוכל להגיש תביעה בביטוח לאומי, לקבלת כספים שלא שולמו לו. לכן הנ"ל, ינסה למנוע את קבלת הבקשה על ידי בית המשפט.