האם ניתן לכפות בדיקת אבהות על הגבר?

בדיקת אבהות היא בדיקה גנטית, אשר מטרתה לקבוע את אבהותו של אדם לילד והיא נדרשת בחלק ניכר מן המקרים, בשל סירובו של האב להכיר באבהות, על כל המשתמע מכך. על מנת שתוכל האם לקבל את הזכויות המגיעות לה מן האב, בראשן תשלום מזונות ילדים, עליה להוכיח את אבהותו של הגבר ועל כן פונה היא אל בית המשפט בבקשה להורות על בדיקת אבהות. מה קורה במצב שבו הגבר מסרב לעבור בדיקת אבהות? האם רשאי בית המשפט לכפות את ביצועה של הבדיקה?

חיוב הגבר לבצע בדיקת אבהות

עד שנת 2008, לא היה ניתן לחייב את ביצועה של בדיקת אבהות, אולם, סירובו של גבר לבצע בדיקת אבהות, היה יכול להוביל לקביעת האבהות על סמך הסירוב. בתי המשפט היו קובעים כך מתוך הנחה כי אם הגבר מסרב לעבור את הבדיקה, ללא מתן הסבר לגיטימי לכך, הרי שיש לו מה להסתיר ועל כן ישנו סיכוי גבוה כי הוא אכן האב.

המצב המשפטי השתנה בשנת 2008, אז נכנס לתוקפו תיקון לחוק המידע הגנטי, אשר מסמיך את בית המשפט, לכפות בדיקת אבהות. לסמכות זו שני תנאים: האחד, כי קיים סיכוי סביר לנכונות הטענה בדבר קשר גנטי בין הגבר לילד והשני, כי ניתנה לגבר הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן צו לבדיקה.

חשוב לציין, כי בשל זכות האדם על גופו, סמכות זו אינה מאפשרת ביצוע בדיקת אבהות פולשנית (בדיקת רקמות באמצעות לקיחת דגימת דם) אלא בדיקה חיצונית שאינה פולשנית, למשל לקיחת דגימת שיער או רוק.

סירוב לביצוע הבדיקה

הוגשה תביעת אבהות לבית המשפט וטענותיו של האב כנגד ביצוע הבדיקה, נדחו. אז מורה בית המשפט על הוצאת צו לעריכת הבדיקה, אולם, לעיתים, אף לאחר מתן הצו, עומד הגבר בסירובו לעבור את הבדיקה. החוק קובע כי ניתן לראות בהתנגדותו של הגבר לבצע את הבדיקה כביזיון בית המשפט ומשמעות הדבר כי ניתן יהיה לקנוס ואף לאסור את הגבר בשל סירובו לציית לצו. יתרה מזאת, הסירוב יכול להוביל לקביעת אבהות, כפי שניתן היה לעשות, טרם התיקון לחוק.

השיקולים המנחים את בית המשפט

במסגרת תביעת אבהות, נדרש בית המשפט להכריע בין שתי זכויות מנוגדות: האחת, טובת הילד, הכוללת את זכותו של הילד לדעת מיהו אביו, להכיר את שורשיו וזהותו. השנייה, זכותו של הגבר שלא לדעת האם הוא אביו של הילד. ככלל, בהעדר טיעונים מספקים ומנומקים, גוברת זכותו של הילד להכיר את זהותו ולדעת מיהו אביו. במקרים רבים, התנגדותו של הגבר לביצוע הבדיקה מסתכמת בהכחשת היחסים או באמרה כי מדובר בקשר מזדמן שאינו מחייב ובתי המשפט אינם רואים בטיעונים הללו כנימוק אשר יש בו כדי לשלול את זכותו של הילד לגלות מיהו אביו.