מקרים רבים בהם נגרם נזק כתוצאה מטיפול רפואי לקוי, בין אם מדובר בנכות צמיתה או במוות חלילה, אינם מגיעים כלל לשערי בית המשפט. האדם הסביר, שאינו מתמצא ברפואה, אינו יודע לעיתים כיצד לבחון האם הטיפול הרפואי שניתן הולם וסביר, או לחילופין - התבצע בצורה רשלנית.

 

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי על מנת להוכיח "עניינים שברפואה" יש לצרף חוות דעת רפואית, והכל בהתאם לתחום הרפואי בו עסק הצוות המטפל, בין אם מדובר בתחום האורתופדיה, נוירולוגיה, גניקולוגיה וכדומה.

 

בתיקי רשלנות רפואית, בניגוד לתיקי נזקי גוף אחרים, על חוות הדעת לכלול שלושה מרכיבים אשר הינם הכרחיים על מנת להוכיח את התביעה. שלושת הרכיבים הינם: רכיב הרשלנות, רכיב הקשר הסיבתי ורכיב הנזק.

 

מהי "חוות הדעת הרפואית" ברשלנות רפואית?

 

חוות הדעת הרפואית בתיקי רשלנות רפואית, צריכה לקבוע שהטיפול שניתן לא היה סביר ו/או בוצע בצורה רשלנית, שישנו נזק, ושהנזק נגרם כתוצאה מאותו טיפול רשלני.

 

בתיקים רבים, עולים סימני שאלה לגבי הטיפול שניתן, אך לעיתים, גם סימני שאלה אלו, אינם מוכיחים חד משמעית כי הטיפול שניתן היה רשלני. מנגד, ישנם תיקים שהרשלנות בהם ברורה, כדוגמת מקרים בהם הושאר חפץ כגון כלי ניתוח בגופו של אדם, ניתוח באיבר ימין במקום באיבר שמאל וכן הלאה.

 

לעיתים, כאשר המומחה הרפואי מטעם התביעה אינו מסוגל לקבוע חד משמעית כי אכן מדובר בהתרשלות של הצוות המטפל, ניתן להפוך את נטל הראיה לטובת התביעה, כאשר פני הדברים יהיו כי על הצוות המטפל להוכיח כי לא התרשל, ולא להיפך.

 

מהו סכום הפיצוי בתיקי רשלנות רפואית, ובגין מה ניתן לתבוע?

 

הפיצוי המשמעותי בתיקי רשלנות רפואית יינתן בגין טיפול רשלני שבוצע והותיר נכות צמיתה במטופל. במקרים מסוג אלו, ובהתאם לנתוני ההשתכרות של המטופל, לגילו ולפרטים נוספים, יכול הפיצוי להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים.

 

בתביעת רשלנות רפואית, אנו דורשים פיצוי אשר הינו מורכב מ"ראשי נזק". ישנם ראשי נזק כלליים, וישנם ראשי נזק מיוחדים.

 

ראשי נזק מיוחדים הינם ראשי נזק שניתן להוכיח אותם באמצעות קבלות, תלושי שכר, חשבוניות וכדומה.

 

ראשי נזק כלליים לא ניתן להוכיח באמצעות מסמכים אריתמטיים, ונתונים הם להערכת בית המשפט.

 

בין ראשי הנזק המיוחדים ניתן למצוא את ראשי הנזק, הפסדי שכר לעבר, הוצאות רפואיות לעבר, נסיעות לעבר, עזרת צד ג' לעבר.

 

בין ראשי הנזק הכלליים ניתן למצוא רכיבים כגון: כאב וסבל, אבדן כושר השתכרות, אבדן הנאות החיים, פגיעה באוטונומיה, אי הסכמה מדעת, הוצאות רפואיות לעתיד ועוד.

 

החלטתי שאני רוצה לבדוק אם התקיימה רשלנות רפואית, מה עליי לעשות הלאה?


בראש ובראשונה יש לשמור את כל המסמכים הרפואיים, לרבות מסמכים אחרים רלוונטיים המעידים על הוצאות והפסדים (קבלות, תלושי שכר) ולקבוע פגישה עם עורך דין מנוסה בתחום. לאחר מכן, יש להעביר המסמכים למומחה רפואי אשר ייקבע אם ניתן לערוך חוות דעת והאם הצוות הרפואי התרשל.

 

לעיתים, ישנם מומחים שקובעים שלא הייתה רשלנות, ולכן רצוי לקבל "חוות דעת שנייה" על מנת להסיר ספק לגבי הטיפול הרפואי שניתן.

 

בין כך ובין כך, אין תחליף לעורך דין מנוסה מהתחום שעוסק בעיקר בנזקי גוף ורשלנות רפואית, אשר אליו יש לגשת במקרה של ספק בגין כל טיפול רפואי שניתן.

 

*אין הדברים מהווים ייעוץ משפטי ואינם נחשבים ככאלה, אלא קווים כלליים באופן הטיפול בהגשת תביעות ברשלנות רפואית.