המקרה כך היה- הוריה של לקוחה (כך אציין שמה במקרה זה), קיבלה מאביה ז"ל בטרם פטירתו את דירתו במתנה ולשם כך נערך הסכם העברה במתנה והחלו הליכים לביצוע רישום הדירה ע"ש הלקוחה.


במועד הסמוך לעריכת הסכם המתנה, נפטר אביה של המנוחה ושני בניו הגישו התנגדות לצוואתו בטענה כי הצוואה נערכה בעוד המנוח לא היה צלול בדעתו, כי הלקוחה כפתה על אביהם המנוח ליתן לה המתנה, כי המנוח לא מבין על מה הוא חותם וכן, טענות נוספות רבות שנפרסו על פני עמודים רבים.


משרד עורכי הדין לורה מישוק הגיש תגובה להתנגדות לצוואה, שם הוצגו מסמכים רבים בהם הוכח כי כל הנייר בכתב התביעה שנכרת מהעץ היה לשווא.


לאחר כשנתיים של ניהול הליכים, נמחקה ההתנגדות לצוואה ובית המשפט קיבל את הטענות לפיהן הנכס – דירת המגורים- אינה חלק מהעיזבון ומשכך, אין מקום להותיר את ההתנגדות או לדון בה, כל זאת שעה שתהליך העברת הזכויות מכח הסכם המתנה החל, זאת בטרם פטירת המנוח ז"ל.


בית המשפט קבע כי המתנה השתכללה והחלו ביצוע הפעולות לצורך רישום המתנה משכך, הדירה לא היתה כבר קיימת בעיזבון.