נסיבות האירוע
נאשם נהג ברכבו בכביש 1 ביום שבת לפנות בוקר בשעה 02:56. שוטר תנועה שאכף עבירת מהירות באמצעות ממל"ז בתוך ניידת משטרתית "הבחין" ברכבו של הנאשם באמצעות המכשיר נוסע במהירות האמורה, הניח את המכשיר לידו והחל לרדוף אחריו. השוטר עצר את הנאשם 9 ק"מ אחרי מקום העבירה בצומת מרומזר תוך שמירת "קשר עין רצוף". הייתכן? יש לציין כי לאחר עצירתו שם לב השוטר כי הנאשם גם שיכור ולכן נרשמה לו הזמנה לדין נוספת.
ההליך בביהמ"ש לתעבורה
ובכן, בבימ"ש לתעבורה בפתח תקווה, הנאשם שהיה מיוצג על ידי עו"ד אחר טען כי לא הוא זה שנסע במהירות הזאת וכי לא היה שיכור בעת נסיעתו. הנאשם כפר בשני האישומים נגדו והתיק נקבע להוכחות. הנאשם טען כי היה בניידת המשטרתית שוטר של המשטרה הצבאית שהיו ביניהם דין ודברים אבל אין לו את השם שלו. שוטר התנועה שלא רשם את שמו של השוטר הנוסף בדו"ח, הגיע להעיד וטען כי אכן היה שוטר של משטרה צבאית ברכב אבל הוא אינו רלוונטי כיוון שהוא "לא ראה את העבירה".
שוטר התנועה הנכבד עשה טעויות רבות: הוא לא רשם שבדק את התמרורים, הוא טען כי הוא באופן קבוע "עושה את זה כבר הרבה שנים" ולמרות שהיו בעיות גדולות בעדות שלו בפני בימ"ש, בין היתר בכך שלא שלל קיומם של רכבים אחרים על הכביש בזמן נסיעת הנאשם, בית המשפט החליט להאמין לשוטר והרשיע את הנאשם גם במהירות וגם בשכרות.
גזר הדין היה חמור, מאחר ומדובר בצירוף של עבירות חמורות: הנאשם נדון ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות, לפסילה של 28 חודשים, לקנס מוגדל ולתנאי.
הנאשם פנה אליי רק בשלב הזה על מנת לערער על ההחלטה.
הגשת הערעור לבימ"ש המחוזי
הערעור הוגש תוך 45 ימים מיום מתן גזר הדין כנדרש. בכתב הערעור פורטו הליקויים הרבים אשר מופיעים בשני הדוחות וצורפה פסיקה ענפה לביסוס הטענות הבאות:
1. העובדה שהעד לאירוע, השוטר הנוסף, לא מופיע, למרות שהוא מאוד רלוונטי לעניין שמירת קשר העין עם הנאשם ובעיקר מאחר שלא ניתן היה לחוקרו.
2. חוסר ההיגיון בכך שהשוטר רודף אחרי נהג (ממצב עצירה מוחלט) במהירות אדירה כזו ומצליח לשמור אתו על קשר עין רצוף.
3. העובדה כי השוטר לא בדק את התמרורים טרם אכיפה.
4. העובדה שהשוטר לא ציין בדו"ח כי הרכב היה בודד בכוון נסיעתו (כפי שנדרש על פי הנוהל באכיפה זו).
ועוד ליקויים רבים "וטובים" גם לעניין עבירת השכרות (שלא אפרט אותם בשלב זה).
הערעור בבימ"ש המחוזי
בערעור שהתקיים ביום 10/03/13, ביהמ"ש הנכבד עשה צדק עם הנאשם (ואומרים שצדק יש רק בכוכבים?).
בימה"ש שמע את טענותינו ואכן כב' השופטת הדס עובדיה זיכתה את הנאשם מעבירת המהירות תוך שהיא מציינת את הליקויים של השוטר, ובין היתר את אי ציון שמו של השוטר הנוסף וכותבת: " ריבוי פעילויותיו של מפעיל הממל"ז ובכלל זה בדיקת המהירות, בדיקה כשהמרחק פחות מ-300 מ', הנחת הממל"ז, המרדף שבוצע אחרי המערער, כשהוא נוהג במהירות העולה על 180 קמ"ש....סבורתני כי מחומר הראיות שהיה מונח בפני ביהמ"ש עולה ספק המצדיק את זיכויו של המערער מעבירת הנהיגה במהירות מופרזת".
העונש שונה בהתאם: השופטת ביטלה את המאסר אשר הוטל על הנאשם, הפחיתה את הקנס והורידה את משך הפסילה באופן משמעותי, כנראה שגם ביהמ"ש הבין שסופרמן, יש רק בסרטים.