ורד (שם בדוי) נשואה לקובי מזה כ-27 שנים, הם הכירו עוד כשורד הייתה משקית ת"ש בגדוד וקובי מ"פ הפלוגה הצעירה. מיד לאחר שחרורה החליטו למסד את הקשר ביניהם כאשר קובי נשאר בשירות קבע ועולה בסולם הדרגות ואילו ורד מקדישה את עצמה לבית לילדים ולקריירה הצבאית של קובי.


לאחר 27 שנות נישואים, ורד חשבה שכעת תוכל לממש את עצמה ולפתח קריירה בסיועו של קובי מאחר והילדים גדלו וקובי עוד שנה עתיד לפרוש מהצבא. היא עמדה לצדו לאורך השנים ואפשרה לו להתקדם בסולם הדרגות ועתה כך חשבה הוא יסייע לה לפתח את הקריירה. אולם מחשבות לחוד ומציאות לחוד, והודעתו של קובי על רצונו להתגרש ממנה נחתה עליה כרעם ביום בהיר.


לאחר ההתאוששות מהבשורה שנחתה עליה בדבר רצונו של קובי בגירושין התחילה ורד לבדוק את המשמעויות הנגזרות מהמצב החדש אליו נקלעה, מעבר למפח הנפש שכרוך בגירושין וההשפלה בגילוי המרעיש על כך שהסיבה לרצונו של קובי בגירושין היא העובדה שבמשך מספר שנים קובי ניהל רומן עם צעירה שהכיר במהלך השירות הצבאי וכי הוא בעצם עוזב אותה למען אישה אחרת.

 

חוק יחסי ממון 


נסערת ופגועה פנתה ורד לעורך דין כדי לבדוק את מצבה המשפטי ואת זכויותיה - מה בעצם מגיע לה לאחר שנים רבות בהן הקדישה את חייה לבית ולילדים וכיצד תוכל להתפרנס כעת.


חוק יחסי ממון קובע בלשון הפשוטה ביותר כי כל הזכויות הממוניות אשר נצברו במהלך חיי הנישואין ע"י שני בני הזוג הם בבחינת רכוש משותף אשר יש לאזן אותן בין בני הזוג.  עוד קובע חוק יחסי ממון כי:


עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שאינם חלק ממסת הנכסים העומדים לאיזון:


(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות.
(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.

 

מה המשמעות מבחינתה של ורד?

 

היות וקובי פורש לגמלאות בשנה הקרובה, הרי שהפנסיה אשר תשולם לו ע"י צה"ל למשך כל חייו הינה בבחינת זכות אשר יש לחלק אותה בינו לבין ורד. לא זו אף זו הדבר נכון גם לגבי מענק הפרישה, ימי מחלה, קרנות השתלמות וכל זכות אחרת אשר תועבר לו מצה"ל.

 

אם כך כיצד יבוצע החישוב?

 

קובי משרת בצבא כ-30 שנה אשר מקנות לו 65% ממשכורתו הקובעת, משכורתו הקובעת של קובי היא 40,000 שקל. בחישוב פשוט קובי אמור לקבל כ-26,000 שקל ברוטו מידי חודש בחודשו או כ-18,000 שקל נטו. אם כן מה תקבל ורד? בני הזוג נשואים 27 שנים מתוך ה-30 בהן צבר קובי זכויות פנסיה ולכן 90% מהפנסיה יחולקו שווה בשווה ביניהם כלומר ורד תקבל 8,100 שקלים נטו ואילו ל- קובי יוותרו 9,900 שקלים.


בחישוב פשוט ומעבר לפנסיה עוד יצטרך קובי להעביר לורד מחצית ממענק הפרישה, קרנות השתלמות ,ימי מחלה ועוד, ובסך הכל כ- 350,000 שקלים.

ומה לגבי מזונות?

 

מאחר ולבני הזוג 3 ילדים סביר להניח שלקובי יפסקו מזונות של כ- 5,000 שקלים לפחות.


כך יוצא שורד תקבל מתוך פנסיה של 18,000 שקל: 8,100 שקלים מכוח חוק יחסי ממון ועוד 5,000 שקלים מזונות וביחד כ-13,000 שקלים כאשר קובי אמור להישאר עם 5,000 שקלים כפנסיה .

 

חשיבות בקיאות עורך הדין המייצג בזכויות אנשי קבע 


אם כך מבחינה כלכלית מצבה של ורד מצוין, אולם לעיתים נשים כמו ורד אינן מודעות לזכויותיהן, ועורך הדין איננו בקיא באופן מעמיק בזכויות אלו כאשר מדובר באנשי קבע; שכן זכויות הפנסיה של אנשי הקבע הינן מורכבות ומחייבות בקיאות והעמקה על מנת לעמוד על כך שהאישה אכן תקבל את המגיע לה.

 

כך היה המצב בפסק דין במקרה זהה למקרה המתואר. שם עורך הדין של האישה כתב הסכם גירושין על פיו, לכאורה, מוותרת האישה על חלק מזכויותיה כאשר בפועל לא הייתה לה כוונה כזו כלל וכלל, אלא שבשל חוסר ההבנה של עורך דינה במרכיבי הפנסיה הצבאית ניסוח החוזה היה קלוקל וגרם נזק רב לאישה , נזק אשר הסתכם במאות אלפי שקלים.


די לצטט מתוך פסק הדין את עדותו של עורך הדין של האישה בפני בית המשפט על מנת להבין עד כמה במקרים כגון אלו נחוצה בקיאות רבה של עורך הדין בסוגיה המונחת לפניו:


עוה"ד העיד כי הוא מעולם לא ייצג אנשי צבא ולא ידע מהן כלל זכויותיו, ועל כן הסתמך על הנספח של מנהל התשלומים - אותו נספח אשר מעולם לא צורף להסכם. 


ולסיכום, איזון המשאבים בין בני זוג, כאשר מדובר בבן זוג (אישה או גבר) אשר יוצא לפנסיה מוקדמת, בדגש על אנשי הקבע, יוצר מצב בו נדרשת מעורך הדין המייצג את האישה בקיאות רבה בזכויותיו של הבעל וזאת על מנת שהאישה תקבל את מלוא זכויותיה כפי שאכן מגיע לה לאחר שנים רבות בהן תמכה בבעלה.

 

לעיתים הוויתור נעשה בהסכמים שונים ומשונים מבלי לדעת כלל מה המשמעות הכלכלית שלהם, והמשמעות היא כבדה מאד ויכולה להגיע גם למאות אלפי שקלים במצטבר. הבעיה היא שחתימה על הסכמים כפופה לדיני חוזים ולכאורה היא נעשית מתוך מודעות מלאה ולא כך הם פני הדברים.

הכותב עו"ד שם טוב אריה, שירת שנים רבות כסא"ל בקבע ומייצג בתחום המשפחה, הגירושין, והסכמי ממון.