בשנת 2010 נפל דבר בצבא ההגנה לישראל: נתקבל חוק שירות הקבע בצה"ל התש"ע ,2010, זאת לאחר שנים רבות בהן מעמדם של החיילים בשירות הקבע בצבא ההגנה לישראל לא היה מוסדר בחקיקה.

 

הסיבה העיקרית לכך, שמעמדם של החיילים בשירות הקבע לא הוסדר בחקיקה, הייתה העובדה שבין אנשי הקבע לבין צה"ל לא מתקיימים יחסים של עובד מעביד, ( יחסים אלו הם התנאי הבסיסי לפתיחת שערי בית הדין לעבודה) היות והשירות בצה"ל נתפס מושגית וערכית כשליחות ולא כעבודה.


העדר יחסי עובד מעביד בין צה"ל לאנשי הקבע גרם לכך שבמשך שנים רבות נאלצו אנשי הקבע בכל הדרגות, אשר זכויותיהם בתחום יחסי העבודה קופחו, לעלות לרגל אל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, או בתקופה מאוחרת יותר אל בית המשפט לעניינים מנהליים, זאת על מנת שערכאות אלו ידונו בסוגיות אשר באופן הרגיל בהתקיים יחסי עובד מעביד היו נדונות בבית דין לענייני עבודה.


על מנת להבהיר את המצב עד לחקיקתו של החוק החדש : שוו בנפשכם את י' נגד בקבע, י' במשך שנים ממלא תפקיד אשר ע"פ התקנים נושא מינוי רנ"ג, אלא שבפועל הוא מבצע את העבודה ו-נ' נגד אחר מקבל את המינוי – י' כתוצאה מכך מפסיד ממון רב גם בהווה אבל בעיקר בעתיד עת יצא לגמלאות.

 

בהעדר החוק החדש האפשרויות אשר עמדו בפני י' הן פניה רגילה לשלטונות הצבא ( מפקדיו , חיל , אכ"א וכיו"ב) ובמידה ועדיין לא נפתרה הבעיה ,עמדה לפניו האפשרות של הגשת קבילה בפני נציב קבילות חיילים, אם גם אז לא קיבל את מבוקשו, האפשרות היחידה אשר עמדה לפניו היא פנייה בעתירה לבג"ץ על כל המשתמע מכך ובעיקר על ההוצאה הכספית הניכרת אשר כרוכה בפנייה מעין זו.


מטרת החוק: אם כן חוק שירות צבא הקבע בצה"ל התש"ע 2010 נולד לעולם על מנת לפתור את האנומליה אשר תיארתי ולהסדיר אחת ולתמיד את יחסי העבודה בין איש הקבע לבין הצבא, על אף שלא מתקיימים יחסי עבודה פשוטו כמשמעו בין הצדדים. בית המשפט העליון בשורה של פסיקות הבהיר לשלטונות הצבא שהאנומליה הזאת לא יכולה להימשך, הפשרה אשר נמצאה היא הקמת טריבונל, וועדת ערר, אשר מתפקידה יהיה לדון בערערים ערעורים או עתירות על החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע וזאת לאור המאפיינים הייחודיים של שירות הקבע בצה"ל ותוך איזון בין השמירה על זכויותיהם של חיילים בשירות קבע לבין צרכי הצבא.

 

במילים אחרות במקרה של י. נפתחה בפניו ערכאה שיפוטית חדשה אשר יכולה לדון בטענות שלו לגבי מינוי הרנ"ג בדרך פשוטה ונגישה יותר ומבלי לשאת בהוצאות כספיות גדולות מאד עבור עורכי דין אגרות וכיוב.


הרכב וועדת הערעור: על מנת לשמור על עצמאותה השיפוטית של הוועדה הוחלט שחבריה ימונו ע"י שר המשפטים בהרכב של שלושה שופטים (שופט בדימוס ושני נציגי ציבור) אשר אינם אנשי צבא. אחד מהשופטים יהיה אדם שאינו עובד מדינה ובעל מומחיות בתחום עיסוקה של הוועדה, כך לדוגמא באחד מן ההרכבים יושב כשופט אלוף במילואים יהודה שגב ראש אכ"א לשעבר אשר אין עוררין על מומחיותו בתחום עיסוקה של הוועדה.


הנושאים בהם דנה הוועדה: היות והוועדה החלה את עבודתה כבר בשנת 2011 ישנם כבר פסיקות בנושאים שונים בהם היא דנה.

 

להלן מס דוגמאות לנושאים:


ערערים בנושאי שכר: לדוגמא קבלת תוספת פעילות רמה א' נגד אשר ערער על כך שבמשך תקופה ארוכה שירת ביחידה ולא זוכה בתוספת הפעילות לה לטענתו היה זכאי. דוגמא נוספת היא ערעורו של קצין על כך שלא אפשרו לו לצבור חופשה שנתית ערעור אשר נתקבל באופן חלקי. בתחום השכר ישנם עוד נושאים רבים אשר יכולים להגיע לפתחה של הוועדה כגון גמולי השתלמות למיניהם, זכויות נלוות למינויים בדרגה וכיו"ב.


סיום שירות קבע ביוזמת המערכת: סוגיית שחרור נגדים וקצינים לאחר תום שירות הקבע הראשוני עולה כבר מס פעמים כערעור בפני הוועדה, כך לדוגמא התקבל ערעורו של קצין בחיל החימוש אשר הוחלט לשחררו, זאת מאחר ולא נתנה לו האפשרות להתמודד על תפקידים כפי שהובטח לו ע"י החיל.


שחרור מצה"ל על רקע ירידה בכושרו הגופני של משרת הקבע: במילים אחרות ירידת פרופיל כך לדוגמא דנה הוועדה בפנייתו של נגד אשר שירת כמתקן תקרים ושוחרר מהצבא בשל ירידת פרופיל שכתוצאה ממנה הוא אינו יכול כבר לעסוק במקצועו.


סיום שירות קבע על רקע העדר אופק שירות – שחרור בגילאי הביניים: מעת לעת ובעיקר כאשר חרב הקיצוצים התקציביים מוטל על הצבא, כפי שקורה כיום, מפעיל הצבא תכניות לשחרור של אנשי קבע בגילאי הביניים. המדובר בקצינים ונגדים אשר נמצאים במעמד של קבע מובהק עד גיל 39. שחרור בגילאי הביניים שומט מתחת לרגליו שלך איש הקבע את האפשרות לצאת לפנסיה מסודרת מהצבא ומהווה מבחינתו הפסד כספי גדול מאד.


הוצאה לפנסיה מוקדם מהרגיל תוך פגיעה בזכויות כספיות נלוות: לעיתים נאלצים מפקדים לזרז יציאה של נגדים לפנסיה על מנת לפנות תקנים לנגדים צעירים אשר אלמלא פרישתו של הנגד הוותיק יאלץ המפקד לשחרר את הנגד הצעיר. הוצאת הנגד מוקדם מן הצפוי לפנסיה עלולה בחלק מהמקרים לגרום לנגד להפסד כספי ניכר, כך לדוגמא דנה הוועדה במקרה של נגד אשר הוחלט לשחררו חדשים ספורים לפני קבלת דרגת הרנ"ג לה חיכה במשך שנים רבות , הוועדה החליטה לעכב את שחרורו של הנגד.


סוף דבר


אין ספק כי חקיקתו של חוק שירות הקבע בצה"ל התש"ע ,2010 והקמת הוועדה מהווה מהפכה בכל תחום יחסי העבודה בין אנשי הקבע לבין צה"ל, במיוחד על רקע הסמכויות הנרחבות אשר ניתנו לוועדה והגמישות בכל הקשור לסדרי דין והבאת ראיות, אשר נועדו לתת לוועדה גמישות מירבית לטיפול בפניות אנשי הקבע באופן המהיר והיעיל ביותר.

 

ככל שתגבר המודעות של אנשי הקבע מחד גיסא לזכויותיהם ומאידך גיסא לסמכויות הוועדה ונגישותה כך תגדל היעילות של הוועדה ומרכזיותה בכל הקשור ליחסי העבודה בין אנשי הקבע לצבא.

 

הכותב עו"ד שם טוב אריה, שירת שנים רבות כסא"ל בקבע במסגרת שירותו עסק בסוגיות שכר, גמולי השתלמות וכיו"ב . בקיא היטב בנהלים הקשורים בזכויות אנשי הקבע.