לאחר פרסום מכרז, מגישים המעוניינים להשתתף בו 'הצעה'.


על הצעה של מציע, לעמוד בשלושה תנאים מצטברים לשם בחינתה במסגרת התמודדות עם יתר ההצעות במכרז.


ראשית, עליה להיות 'מסוימת' קרי: היות ועוסקים באופן כללי בחוזה בין צדדים, על ההצעה שמציע הפרט לשקף את רצונו להשתתף ולקיים את החוזה העתידי בנסיבותיו הספציפיות על מנת שמחד ידעו הצדדים כיצד לפעול במדויק במסגרת ההתקשרות ביניהם ומאידך, במקרה של הפרה או פגם יהיו כלים בידי בית משפט לבחון את ההסדר שלפיו התקשרו הצדדים ובמקרה של מכרז ציבורי, פרט ורשות ציבורית, ולהחליט על מתן סעדים מתאימים.

לצד זאת וכיסוד עצמאי, נדרשת הצעה לעמוד בשיקוף 'גמירות הדעת' קרי: על פי סעיף 2 ו5 לחוק החוזים (כללי) חוזה חייב לשקף הסכמה בין המציע לניצע ובמקרה זה בין הצדדים למכרז.

במסגרת הצעה במכרז, נדרשת ההצעה לעמוד בתנאי נוסף חשוב ביותר שהוא שיקוף מלא של דרישות המכרז בהצעה, כלומר על המציע במכרז לעמוד בתנאי הסף שנקבעו במכרז על מנת שתעמוד לו האפשרות להגיש את הצעתו ושהיא תילקח בחשבון במסגרת בחינת ההצעות שהוגשו.

כאשר המפרסם מכרז הינו רשות ציבורית נלקח בחשבון פרט נוסף שהוא 'שיקול חיסכון כספי הציבור' ובמכרז ציבורי במסגרת תחרות הוגנת ושיוויונית בין המציעים "..."למציע הזול ביותר, העומד בתנאי המכרז, קמה, מטבע הדברים, גם הזכות לכאורית לזכות במכרז..." [בש"א (ירושלים) 1616/99 א. ביטחון אזרחי נ' משרד הבריאות תק – מח 99 (2) 4042 פסקה 11].

העקרונות הכלליים של תום לב, טוהר מידות ושיוויון חלים גם במקרה זה. על המציע להציע את הצעתו תוך ניקיון כפיים, עמידה בתנאי סף של המכרז, כשהצעתו משקפת הוגנות וסבירות של המחירים תוך הגיון כלכלי, גם על מנת לא להכשיל את בעל המכרז בעצמו שרשאי אף הוא לערוך מבחנים, באופן שווה בין המציעים תוך סימולציה של כמות ומחירים לשם בחינת סבירות ההצעה.

בהקשר זה יצוין כי כבר נקבע לא אחת שההצעה 'הזולה ביותר' אינה דווקא הכי זולה מבחינה נומינלית אלא היא נבחנת לאור תנאי התשלום על מנת שלא להסב לבעל המכרז 'נטל מימון' כבד לעומת ההצעות האחרות [בג"ץ 707/80 בתי אילנות נ' המועצה המקומית ערד ואח' פד"י ל"ה (2) 309].


עניין זה אף כרוך בבחינת 'הצעה תכסיסנית' שהינה הצעה הנופלת בצורה ניכרת ממחיר האומדן במיוחד כשבאותה הצעה קיימים פריטים שמתומחרים במחיר גבוה מאוד. עריכה שכזו מכונה Shifting, כשההצעה הינה בהתאם לתכנוני הרווח של המציע ולא בהתאם לעלות העבודה ובמקרה כזה, קיימת אפשרות לוועדת מכרזים, לאחר מתן אפשרות לטיעון בפניה, לפסול ולא לדון במסמכים שהוגשו על ידי המציע [ראה: עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר נ' ועדת מכרזים – עירית עפולה, פורסם בנבו, ניתן ביום 18.1.09].

כאמור, אופן ההצעות משתנה גם בהתאם לסוג המכרז כך במקרה שהמכרז מוגדר כמכרז 'סגור' לדוגמא, שבו נעשית פניה לקבלת הצעות על ידי ספקים מסוימים או במקרה בו עוסקים במכרז פומבי מוגבל שבו מנוהל משא ומתן עם המציעים במכרז, או בעת ניהול מכרז פומבי מוגבל עם הליך תחרותי נוסף כשבמסמכי המכרז נקבעים התנאים להליך הנוסף שבו בדרך כלל תוגש הצעה נוספת המיטיבה עם בעל המכרז [תקנה 17ה לתקנות חובת המכרזים].

המאמר הינו בגדר מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת חוות דעת משפטית. הכותבת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ויש לראות בכתוב כמתן הסבר כללי ולא מחייב ובכל מקרה אין לראות במאמר משום מצג ו/או חוות דעת. כל הזכויות שמורות לכותבת.