זקוק "לתספורת"? לא רק לטייקונים

זקוק "לתספורת"? כל מה שצריך לדעת על הסדר חובות (לא רק "לטייקונים")

היד הקלה על תנאי האשראי, מצבים מורכבים בעקבות ערבות לאדם או חברה, ההלוואות החוץ בנקאיות או ההלוואות ב"שוק האפור" יצרו מצב בו כל אדם יכול להתנהל מעבר לגבולות יכולותיו הפיננסיים, מתוך תקווה להסדרת החובות בעתיד.

לחלופין ניתוח כושל של היכולת לעמוד בתחזיות (עבור בעלי עסקים) או חוסר איזון מתמשך בין ההכנסות להוצאות (במשקי בית, לדוגמא) יוצר חובות כבדים ונזק רב לחייב.

מטבען של הלוואות ותנאי האשראי לתפוח עם השנים, כך שסכומים אשר נראו ברי החזר בתחילת הדרך, הופכים לסכומי עתק איתם קשה מאד להתמודד.

אני חייב כסף. מה עלול לקרות לי?

הצעדים המצויים בידי הנושים בהוצאה לפועל מגוונים מאד, ובהם:

עיקולים – תהליך בו מוחרם רכוש או נכס בהוראת בתי המשפט ובאכיפת ההוצאה לפועל. במסגרת דיני ההוצאה לפועל זכאי ה"זוכה" (האדם אשר תובע את העיקול) לעקל מן החייב מקרקעין, מטלטלין או נכסים המצויים בידי הבנקים.

משכורת- אפשרות לעקל לחייב שכר עבודה באמצעות צד ג' (המעסיק).

עיכוב חידוש רישיון – במסגרת ניהול תיק הוצאה לפועל זכאי הנושה לבקש לעכב את חידוש רישיונו של החייב.

בנסיבות מסוימות, במידה ואין מושג שיתוף פעולה בין ההוצאה לפועל לבין החייב, ניתן להגיש כנגדו צווי מאסר ולממשם עד לכדי מאסר בפועל.

כיצד ביכולתי לשפר את מצבי כחייב?

מעטים החייבים המכירים בזכותם הבסיסית להגיש בקשה להסדר במסגרת הליך פשיטת רגל ובו זמנית לבקש עיכוב כל הליכים שננקטו כנגד החייב.

כלומר, פקודת פשיטת הרגל מאפשרת לחייב לפנות לביהמ"ש בבקשה להסדר ובבקשה לעיכוב הליכים. כתוצאה מכך, אין הנושים רשאים לפעול בתיקים במהלך הניסיון להגיע להסדר.

כיצד הדבר בא לידי ביטוי?

נחדד נקודה זו: במסגרת פקודת פשיטת הרגל ניתן להשיג הסדר ועיכוב הליכים הפועלים לטובת החייב, אם זה ידע לנצל נכון את זכויותיו.
בהליכים משפטיים אלו ניתן לדון בתנאי החוב, גודלו והסדרי החזרתו כך שניתן יהיה להמשיך התנהלות שגרתית, להימנע מהליך ממושך של פשיטת רגל ולפתוח דף חדש.

ניתן להגיע להסדר חובות מול הגורמים הבאים:

> פתיחת תיקים על ידי נושים בהוצאה לפועל
> ביטוח לאומי.
> בנקים.
> רשויות מקומיות בתשלומי מים, ארנונה.
> חברות הסלולר.
> חברות ביטוח.
> מס הכנסה ומע"מ.

וכל חוב אחר הקיים לחייב.

הצעה להסדר לפני צו כינוס ולאחר צו כינוס

לחייב עומדת הזכות להציע הצעה להסדר חוב טרם צו כינוס נכסים בגובה של כ – 30% מהחוב, ולאחר צו הכינוס הצעה בגובה של כ- 20%.
על מנת שההצעה תתקבל צריך הסכמה של:

א. רוב רגיל של הנוכחים והמצביעים.
ב. שלושה רבעים מערך הנשיה של הנושים הנוכחים והמצביעים.

מכוח הפקודה לבית המשפט סמכות לאשר את הסדר החוב ולכפות על מיעוט מבין הנושים, המתנגדים להסדר את ההסדר.

לסיכום, הפקודה מאפשרת לחייב להגיע להסדר בכל שלבי בקשת פשיטת הרגל ואף בטרם הוגשה בקשה לפשיטת רגל. היתרון הבולט בהסדרים מסוגים אלו הם כי ניתן להגיע להסדר בהסכמת 75% מהנושים כאמור לעיל, ולכפות את ההסדר על נושים המנסים להכשיל את ההסדר, (לעומת הדרישה להסכמת 100% מהנושים בהליך הוצאה לפועל.) בנוסף, החייב רשאי להגיש בקשה לביהמ"ש לעיכוב ההליכים, בעת הנסיון לגבש הסדר עם נושים. כלומר, אין הנושים יכולים לפעול כנגד החייב (וזאת בניגוד להליך הוצאה לפועל בו כל אחד מן הנושים יכול לפעול באופן פרטני כנגד החייב).

לעו"ד רועי טאובי ניסיון רב בדיני חדלות פירעון (פשיטות רגל), במתן ייעוץ וליווי משפטי לחייבים/נושים הן כעו"ד עצמאי והן מעבודתו בכונס הרשמי מחוז תל אביב יפו. בעל ידע מעמיק בתחום בכל הקשור להתנהלות מול הכונס הרשמי ובית המשפט. המשרד מספק את כל הצרכים המשפטיים השוטפים והאסטרטגיים של הלקוח.