לעיתים קרובות אני נשאל האם אדם פרטי אשר נקלע לחובות שלא כתוצאה מכישלון עסקי רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל.

 

התשובה היא כן.

 

אין כל חשיבות לגורמים שהובילו אדם להגיע למצב של חדלות פירעון (פשיטות רגל) היינו, אם כתוצאה מחוב שנוצר בשל כישלון עסקי או חוב שנוצר במכולת.
 הגדרת "חייב" בפקודת פשיטת הרגל
 סעיף 2 לפקודה מגדיר מיהו "חייב". על פי הסעיף חייב הוא:
א.  אדם (להבדיל מחברה/תאגיד)
ב.  גיל מינימלי - 18 שנים.
ג. בזמן שעשה או נעשה לו מעשה פשיטת רגל הוא עצמו היה בישראל או היה גר כרגיל בישראל או   היה לו בה מקום מגורים או ניהל עסקים בישראל בעצמו או באמצעות מורשה מטעמו או היה חבר בחברה או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.
התנאי העיקרי להגשת בקשה לפשיטת רגל ע"י החייב הינו: (סעיף 17 לפקודה)
חובותיו אינם פחותים מסך של 13,177 ₪ (הסכום מתעדכן בחודש ינואר מדי שנה).
אפוא הגדרת פושט רגל מתייחסת לכל חייב לרבות חייב שניהל עסק. מכאן אנו למדים כי כל אדם הנקלע לחובות בגובה 13,177 ₪  זכאי לקבל הגנה משפטית ללא קשר לחוב שנוצר, כאמור לעיל אף חוב שנוצר במכולת.
יחד עם זאת, בטרם יחליט אדם להגיש בקשה לפשיטת רגל, יש לבחון לעומק את היתרונות והחסרונות בהליך פשיטת רגל או לחלופין למצוא דרכים חלופיות לפתרון החובות בהם הוא שרוי.