עובדת שהועסקה במשך חצי שנה כגננת מובילה בפעוטון, נכנסה להיריון ופוטרה ביום שבו מלאה חצי שנה להעסקתה, מבלי שניתן היתר לפיטוריה.

 

המעסיקה טענה בתחילה כי כלל לא ידעה שהעובדת בהיריון ולכן לא היה צורך בהיתר לפיטוריה.

 

אולם בבית הדין התברר כי המעסיקה כן ידעה על ההיריון "משמועות" כטענתה, עוד לפני שנערך השימוע לעובדת, אולם היתר פיטורים לא התבקש, ולא ניתן.

 

העובדת נכנסה להיריון כחודשיים לאחר תחילת עבודתה, ונעדרה מספר רב של פעמים מעבודתה. הדבר לא נשא חן בעיני המעסיקה.

 

העובדת זומנה לשיחה, שחשבה שהיא שיחת משוב כפי שנערכה לכולם באותה העת. במהלך השיחה הועלו כלפיה האשמות רבות וקשות, אשר לא נאמרו לה קודם לכן, על תפקוד לקוי ועל היעדרויות מרובות. העובדת ההמומה אמרה שהיא תיקח את ההערות לתשומת ליבה ותשתפר בשנה הבאה.

 

אלא שלמעסיקה היו תוכניות אחרות ושבועיים לאחר מכן, כשבפועל אף לא התחילה שנת הלימודים הבאה, העובדת זומנה לשימוע. בשימוע המעסיקה חזרה על הטענות שהועלו בשיחה הקודמת, העובדת עשתה כמיטב יכולתה כדי להפריך את הטענות אולם ללא הועיל. מספר ימים לאחר מכן היא קיבלה הודעת פיטורים. יום העבודה האחרון בהתאם להודעת הפיטורים - היה היום בו מלאו 6 חודשים להעסקתה.

 

בית הדין דחה את טענות המעסיקה כי היא לא ידעה שהעובדת בהיריון, שכן הוכח לפניו כי דבר ההיריון כן היה ידוע, עוד לפני השימוע.

בית הדין אף קבע כי אפילו אם היה זה נכון שלמעסיקה נודע על ההיריון רק לאחר שהעובדת הגישה את תביעתה, אין בכך כדי להוכיל לה, שכן היא הייתה צריכה להגיש את בקשת ההיתר לאחר הגשת התביעה, ולא עשתה כן. לכן, גם כאן כשלה המעסיקה מלבצע את המוטל עליה.

 

לעובדת נפסק פיצוי כולל המסתכם בכ- 62,000 ש"ח.


עודכן ב: 23/04/2023