ככה לא עושים שימוע! כללי הזהב לעריכת שימוע תקין

כשליאת התקשרה אלי, היה לה קשה לעצור את הדמעות. "איך הם עשו לי דבר כזה? אני לא מאמינה שהם עושים לי את זה!".

מה קרה? שאלתי.

"קיבלתי מכתב זימון לשימוע בו נטען שיש עלי כל הזמן תלונות. איך הם יכולים להגיד שיש עלי תלונות אם הסטודיו שלי כל הזמן מלא בתלמידים? לא קיבלתי שום תלונות בשנה האחרונה! איך הם יכולים "להוציא מהבוידעם" טענות על דברים שהיו לפני שנה ויותר, ולפטר אותי עכשיו בגללם?"

נו, באמת איך?

הכלל הראשון לשימוע תקין הוא, שעובד שמוזמן לשימוע לא אמור להיות מופתע מהזימון. בדר"כ לפני שמזמנים עובד לשימוע צריכה להיות שיחת הבהרה, שיחת אזהרה, משהו שיבהיר לעובד שישנה בעייתיות בהתנהלות שלו או בעבודה שלו, ושמצפים ממנו לשנות או לתקן את דרכיו.

אפילו אם מדובר בפיטורי צמצומים, העובד אמור לדעת שיש כוונה לצמצם את המחלקה שלו או את כלל המפעל. אז אם הזימון לשימוע נופל עליכם כרעם ביום בהיר, וגם כשעשיתם בראשכם "שחזור לאחור" לא הצלחתם להבין במה טעיתם ובמה חטאתם, צריכה להידלק בראשכם נורה אדומה #1.

ליאת סיפרה לי שאכן הייתה לה שיחה עם הממונה עליה כשבועיים-שלושה לפני השימוע, ואולם שם נאמר לה, בצורה ישירה, שמוצע לה ללכת הביתה בשקט, כלומר הוצע לה להתפטר מרצונה... אחרת זה לא יסתיים בטוב...

סתם מרגיז או בלתי חוקי?

השימוע איננו "טקס" סתמי שנערך על-מנת לצאת ידי חובה. המעביד חייב לקיים את השימוע בלב פתוח ובנפש חפצה, על מנת לאפשר לעובד להגן על עצמו ולהסביר את עצמו. אם יש לכם הרגשה, או הוכחה, שההחלטה על פיטוריכם התקבלה עוד לפני השימוע, ובמיוחד אם הדבר כבר נאמר לכם במפורש טרם השימוע, צריכה להידלק בראשכם נורה אדומה #2.

מייד אמרתי לליאת, שמגיע לה להתייעץ עם עו"ד לפני השימוע, ואף מגיע לה להיות מלווה ע"י עו"ד לשימוע. יעצתי לה לבקש מייד לדחות את מועד השימוע (שהיה אמור להתקיים למחרת) על-מנת להתייעץ עם עו"ד. ליאת עשתה כעצתי ופנתה למעביד בכדי לדחות את השימוע, אך - המעביד סירב!!!

הנה נורה אדומה #3 - המעביד אמור לשלוח לעובד זימון בכתב מספר ימים לפני המועד, בדר"כ כשבוע ימים, על-מנת לאפשר לעובד זמן סביר לפנות לקבלת יעוץ ולהתכונן לקראת השימוע. המעביד גם לא יכול למנוע מהעובד שעו"ד יתלווה אליו, ועצם הסירוב של המעביד לדחות את הדיון על-מנת לאפשר לליאת לקבל יעוץ, הוא לא רק מרגיז אלא גם בלתי חוקי.

במכתב הזימון לשימוע, חייב המעביד לפרט לעובד מהם הטענות המועלות כנגדו, על-מנת שהעובד יוכל להיערך כראוי לקראת השימוע. במהלך השימוע אסור לסטות מן העניינים שהועלו במכתב הזימון, ואסור למעביד להעלות טענות חדשות אשר לא הועלו קודם לכן. אם במעמד השימוע או במכתב הפיטורים אתם מגלים טענות חדשות, הרי זוהי נורה אדומה #4.

בדיעבד, ליאת סיפרה לי כי במהלך השימוע היא ניסתה להציג למנהל מכתבי המלצות ומכתבי תודה והוקרה של תלמידים, כדי להפריך כל טענה בדבר "תלונות", אך הוא אפילו לא רצה לראות. עד-כדי-כך הוא לא התעניין במה שהיה לה לומר. היא הבינה כי היא "סומנה כמטרה" בגלל עניינים של פוליטיקה פנימית שאינם קשורים כלל לטיב עבודתה, ושהיא "השעיר לעזאזל" שישלם את המחיר...

ואת מחיר העלבון והביזוי שליאת נאלצה לעבור ב"טקס" השימוע המשפיל, מי ישלם???

זיכרו - פיטורים הם צעד קיצוני, הצעד האחרון אותו יש לנקוט וזאת רק כאשר ברור כי העובד אינו מסוגל "לספק את הסחורה".

אם מעבידכם נהג בכם בחוסר תום לב משווע, עשה לכם עוול וגרם לכם לעגמת נפש ולפיטוריכם על-לא עוול בכפכם, משיקולים זרים ובחוסר סבירות, אל תוותרו ואל תמחלו על כבודכם. ספרו לי על-כך, ספרו לכל העולם על-כך, רק אל תעברו על זה בשתיקה.