מדי שנה מגיעים לישראל אלפי נתינים זרים בעקבות בני זוגם הישראלים. הנתינים הזרים, חלקם נשואים לישראלים וחלקם ידועים בציבור של אזרחים ישראלים עוזבים את מדינת מוצאם ומבקשים להשתקע בישראל.

 

בדומה לרוב מדינות העולם, כניסה וישיבה של נתין זר בישראל מותנית בתנאים ומוסדרת בחוקים, בתקנות ובנהלים לרבות: "חוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952" (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), "תקנות הכניסה לישראל התשל"ד - 1974" ונהלי משרד הפנים. בהתאם לחוק הכניסה לישראל, מי שאינו אזרח ישראלי תהיה כניסתו לישראל וכן ישיבתו בישראל ע"פ אשרה בלבד.

 

בהתאם לחוקי ההגירה ונוהלי משרד הפנים, נדרשים הנתינים הזרים יחד עם בני זוגם הישראלים לעבור הליך בירוקרטי מורכב אשר בסופו יהיו זכאים למעמד של תושבות קבע או אזרחות.

 

הליך הסדרת מעמד בישראל אשר נקרא גם "הליך חיים משותפים" ו/או "הליך מדורג", מתבצע במשרד הפנים, מתחלק לשני סוגים ופונה לשתי אוכלוסיות שונות.

 

הליך ראשון

 

פונה לנתינים זרים אשר נשואים לאזרחים ישראלים. במקרה זה חל על בני הזוג נוהל משרד הפנים מס', 5.2.0008 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי", אשר מכתיב את התנאים והדרישות אשר על בני הזוג למלא.

 

עם עמידה בדרישות משרד הפנים, ולאחר כ - 4 וחצי שנים יכול הנתין הזר להגיש בקשה להתאזרחות או לקבלת מעמד קבע בישראל.

 

הליך שני

 

פונה לנתינים זרים אשר הינם בני זוג של אזרחים ישראלים לרבות בני אותו מין (אינם נשואים). במקרה זה חל על בני הזוג נוהל משרד הפנים מס' 5.2.0009 - "נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין" אשר מכתיב את התנאים והדרישות אשר על בני הזוג למלא.

 

עם העמידה בדרישות משרד הפנים, ולאחר כ - 7 וחצי שנים יכול הנתין הזר להגיש בקשה לקבלת מעמד קבע בישראל.

 

שני הנהלים יחד מרכיבים את "ההליך המדורג" ו/או "הליך חיים משותפים" אשר על פיו יש לפעול על מנת להשיג את המעמד המבוקש, אזרחות או תושבות קבע. ההליך עצמו דורש נוכחות אישית של שני בני הזוג במחלקת אשרות במשרד הפנים הרלוונטי עם הגשת הבקשה הראשונה, ולאחר מכן בכל שנה ל"שימוע" בפני פקיד משרד הפנים להערכת אמיתות וכנות הקשר בין בני הזוג.

 

הגשת בקשה להחלת הליך מדורג ו/או הליך חיים משותפים על בני הזוג, כוללת הצגת מספר רב של מסמכים בפני משרד הפנים. בין היתר על בן הזוג הזר להציג תעודת לידה, תעודת יושר בהעדר עבר פלילי, תעודת רווקות או תעודת נשואים או תעודת גירושין (אם גרוש) וכן, מכתב מפורט אשר מסביר את היכרות בני הזוג וכנות הקשר בינהם.

 

חלקן הארי של המסמכים והתעודות, נדרשות להיות מקוריות ו/או עם חותמת אפוסטיל, מתורגמות ומאומתות ע"י נוטריון.

 

למרות היותם של ההליכים ארוכים, דרישות מדינת ישראל ומשרד הפנים הינן סבירות לחלוטין ביחס לשאר מדינות העולם.

 

לא זו אף זו, מדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות בה יכול אזרח ישראלי לבקש מעמד בעבור בן/בת זוגו הזר למרות שאינם נשואים. מספר חודשים לאחר תחילתו של התהליך יקבל בן הזוג הזר אשרת עבודה (ב/1) שתאפשר לו לעבוד באופן חוקי בישראל.

 

החוקים, התקנות והנהלים אשר מרכיבים את ההליך המדורג / הליך חיים משותפים, לגיטימיים וסבירים ביחס לכל מדינות העולם לרבות מדינות המערב המתקדמות.

 

יחד עם זאת, הדברים משתנים כאשר מדובר בזוגות מעורבים אשר מסיבות שונות נפרדים רגע לפני שהנתין הזר מקבל את המעמד המיוחל, בסיום ההליך המדורג.

 

פירוק זוגיות אינה מנת חלקם של זוגות מעורבים בלבד. עם זאת, פירוק זוגיות במקרה של זוגות מעורבים, במקרים רבים משאיר את הנתין הזר ללא מעמד ובסכנת גירוש מיידית מישראל.

 

בהתאם לנהלי משרד הפנים, נתין זר המבקש לקבל מעמד בישראל חייב להשלים את ההליך המדורג/חיים משותפים במלואו. פרידה מבן/בת הזוג הישראלים מספר שבועות ואפילו ימים לפני סיומו של ההליך המדורג יזכו את האזרח הזר במכתב ממשרד הפנים ובו הודעה כי לא עמד בדרישות לקבלת מעמד בישראל וכי עליו לעזוב את ישראל.

 

נסיבות פרידתם של בני הזוג אינן רלבנטיות במקרה זה ולא יזכו להתחשבות מצד משרד הפנים אלא במקרים נדירים בלבד, לאחר פניה לוועדת השגה לזרים.

 

מן האמור לעיל אנו מבינים כי יכול להיווצר מצב בו הנתין הזר התגורר בישראל למעלה מ - 7 שנים, במקרה של בני זוג לא נשואים, ולמעלה מ - 4 שנים במקרה של בני זוג נשואים, ובכל זאת למצוא את עצמו ללא מעמד ובסכנת גירוש.

 

נסיבות פרידת בני הזוג אינן מהוות פקטור בהחלטת משרד הפנים בעת קבלת ההחלטה כי בני הזוג לא עמדו בדרישות ההליך. פגיעה פיזית של האזרח הישראלי בנתין הזר, עזיבתו, בגידה ועזיבה לא יעשו חסד עם הנתין הזר ולא יזכו להתחשבות ברוב המקרים . גם היותם של ילדים בסיפור, ברוב המקרים לא ישנו את רוע הגזירה.

 

נוהלי משרד הפנים כפי שהם, יחד עם חוסר יכולת של פקידי משרד הפנים (למרות רצונם) לעזור, משאירים בידיו של האזרח הישראלי כוח רב ויוצרים חוסר שיוויון בין בני הזוג.

 

חוסר גמישות בפירוש נהלים הופכים הליך ליבראלי, מתקדם ונאור, להליך חשוך אשר פוגע בזכויותיו הבסיסיות של הזר, אשר העביר לישראל את מרכז חייו בעקבות בן זוגו הישראלי.

 

נראה כי על מנת לשנות את המצב במקרים של פרידה בין בני זוג מעורבים, לפני סיום הליך מדורג /חיים משותפים, ולאחר שהנתין הזר הפך לכמעט ישראלי, יש צורך בשינוי נהלי משרד הפנים כפי שהם כיום ביחס להליך זה.

 

גם הענקת שיקול דעת נרחב יותר לפקידי משרד הפנים, בכל מקרה לגופו, כאשר הנסיבות לפרידת בני הזוג תלויות בבן הזוג הישראלי, ייצרו שוויון הכרחי, ויטיבו עם מי שהפך לכמעט ישראלי.

 


עודכן ב: 13/03/2013