כתב אישום בעקבות תאונת דרכים

כתבי אישום בגין מעורבות בתאונות דרכים מוגשים כאשר תאונת הדרכים אירעה עקב עבירת תנועה חמורה (כגון – נהיגה בשכרות, אי ציות לרמזור אדום, אי מתן זכות קדימה להולך רגל, נהיגה במהירות מופרזת ועוד) ו/או כאשר כתוצאה מהתאונה נפגע אדם, וכן במקרים של תאונות שרשרת.

חלק מלקוחותיי אינם מבינים מדוע הוגש כנגדם כתב אישום לאחר שהיו מעורבים בתאונה עצמית, בה נפגעו הם בלבד, ומבלי שביצעו עבירת תנועה חמורה (מקרים של אובדן שליטה רגעי, חוסר תשומת לב רגעי וכד'). כאמור, כתבי האישום מוגשים במקרים שנפגע אדם, ואין משנה מיהו האדם שנפגע – הנהג כנגדו הוגש כתב האישום, נהג אחר, נוסע או הולך רגל.

חשוב לשים לב כי במרבית המקרים בהם מוגש כתב אישום בגין תאונת דרכים, מיוחסת לנהג-הנאשם עבירת תנועה שבצידה עונש פסילה לתקופה מינימאלית; כך, כמובן, במקרים בהם מואשם הנהג בעבירת תנועה חמורה שגרמה לתאונת דרכים, אך כך גם בכל תאונה בה נפגע אדם "חבלה של ממש".

"חבלה של ממש" אינה מוגדרת בחוק, ובתי המשפט מתייחסים לכל פציעה הכוללת שבר, חתך ו/או דימום וכד', וכמובן שגם פציעות קשות יותר, כאל "חבלה של ממש".

ש. הייתי מעורב בתאונת דרכים, וזומנתי לחקירה במשטרה. מה עושים?

ת. ראשית, מומלץ להיוועץ בעו"ד עוד טרם החקירה במשטרה, על מנת להבין מהן זכויותיך במהלך החקירה, מהן השאלות שתישאל וכיצד רצוי להשיב עליהן, ומהם הדברים שחשוב להדגיש בפני החוקר.

ש. הוגש כנגדי כתב אישום בגין תאונת דרכים שאירעה באשמתי. האם כדאי לי להודות באשמה?

ת. כאמור, במרבית המקרים הודאה באשמה משמעותה קבלת עונש של פסילת רישיון לתקופה ממושכת (לרוב 3 חודשים או יותר, תלוי בעבירה המיוחסת ובתוצאות התאונה).

לכן, כדאי להיעזר בעו"ד הבקיא בדיני תעבורה, שיבחן את חומר הראיות, ויביע את דעתו לגבי כדאיות ניהול הוכחות (במקרים מסוימים אין די ראיות לשם הרשעה, אך אם הנהג-הנאשם מודה הוא יורשע ללא בחינת הראיות). הסנגור יכול גם לנהל מו"מ עם רשויות התביעה על מנת לתקן את כתב האישום ולמחוק את העבירות החמורות המיוחסות, ו/או להגיע להסדר טיעון לפיו יוטל עונש סמלי.