במאמר זה אבהיר את הוראות פקודת התעבורה בנוגע למספר שאלות מרכזיות העולות בהקשר לסוגיה של פסילת רישיון נהיגה: באילו מקרים ניתן לפסול רישיון נהיגה? מי מוסמך לפסול רישיון נהיגה ולאיזה פרק זמן? מה ניתן לעשות במידה ורישיון הנהיגה נפסל? והאם פסילת הרישיון היא העונש שמוטל על הנהג ומשמעותו שלא יהיה עונש נוסף?
שוטר, קצין משטרה, בית-המשפט ורשות הרישוי, כולם מוסמכים לפסול רישיונות נהיגה, אך הסמכויות שלהם שונות זו מזו, כפי שאפרט להלן.
סמכותו שלהשוטר היא המוגבלת ביותר, ומוגדרת בסעיף 47 לפקודת התעבורה – השוטר רשאי לפסול רישיון נהיגה אם יש לו "יסוד סביר להניח שהנהג עבר לעיניו עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת הרביעית" (בתוספת הרביעית לפקודה ישנה רשימה של עבירות חמורות). פסילת רישיון הנהיגה ע"י השוטר מוגבלת לתקופה של עד 3 ימים, במהלכם על הנהג להתייצב בפני קצין משטרה, בהתאם לזימון שניתן לו.
סמכותו של קצין המשטרה כבר רחבה יותר מבחינת הזמן, והוא יכול לפסול את רישיון הנהיגה עד לתקופה של 90 ימים, בהתאם לסוג העבירה בה חשוד הנהג, אם "יש לו יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג". כלומר, על קצין המשטרה לבחון גם את טיב הראיות הקיימות כנגד הנהג, ובמידה ואין די ראיות לשם הגשת כתב אישום, קצין המשטרה אינו מוסמך לפסול את הרישיון.
מה אמור לעשות נהג שרישיונו נפסל ע"י קצין המשטרה והוא סבור כי אין די ראיות כנגדו? סעיף 48 לפקודת התעבורה קובע כי ניתן לערער על החלטתו של קצין המשטרה בפני בית המשפט המוסמך. בהליך זה של ערעור מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום.
פקודת התעבורה קובעת גם כי בית המשפט רשאי לפסול רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו של הנהג, לבקשת התביעה וכאשר מדובר בעבירות תעבורה חמורות. ניתן לערער על החלטה כזו של בית המשפט, או לבקש מבית המשפט עיון מחודש בהחלטתו במידה והיה שינוי נסיבתי שחל מאז ההחלטה.
גוף נוסף המוסמך לפסול רישיון נהיגה הוא סמכות הרישוי, וזו מוסמכת לפסול רישיון נהיגה באופן זמני או לצמיתות אם היא סבורה כי הנהג אינו ראוי להמשיך בנהיגה לאור מצבו הרפואי (סעיף 51 לפקודת התעבורה). החלטה כזו ניתנת לערעור בפני ועדת ערר ולאחר מכן בפני בית המשפט. ערעור בפני בית המשפט יכול להיות בשאלות משפטיות בלבד (סעיף 55 לפקודה), ולפיכך מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד העוסק בתחום.
חלק ניכר מן הנהגים סבורים כי אם רישיונם נפסל ע"י השוטר, קצין המשטרה ו/או בית המשפט עוד טרם הרשעתם בעבירת תעבורה, כמפורט לעיל, מדובר בעונש שמוטל עליהם בגין העבירה, וכי לא יוטל עליהם עונש נוסף. סברה זו אינה נכונה – פסילת הרישיון בשלב שקודם להגשת כתב האישום ו/או בשלב שלאחר הגשת כתב האישום אך טרם ההרשעה בעבירה, מטרתה להרחיק נהגים מסוכנים מן הכביש.
לרוב, כנגד נהגים שרישיונם נפסל כאמור, יוגש כתב אישום בגין עבירות התעבורה המיוחסות להן, ואם וכאשר הם יורשעו יוטל עליהם עונש נוסף, שיכול להיות פסילת רישיונות לתקופה ממושכת יותר, ו/או קנס, ו/או מאסר. לכן, מומלץ להיעזר בעו"ד על מנת לבטל או לצמצם את הפסילה כבר בשלב הראשוני, או לכל הפחות, במהלך ההליך העיקרי בבית המשפט – כתב האישום שיוגש כנגד הנהג – על מנת לבחון בחינה משפטית את הראיות הקיימות כנגד הנהג, ולוודא כי בית המשפט מתחשב גם בפסילה שהוטלה על הנהג עוד טרם הרשעתו בעבירה.