מאמר זה נועד להשיב על שאלות נפוצות הנוגעות לערעור על פסקי דין בתעבורה ו/או לביטול פסק דין בתעבורה: תוך כמה זמן ניתן לערער על פסק הדין? מה הסיכוי להצליח בערעור? איך ולאיזה בית משפט מגישים ערעור? מה קורה אם בכלל לא ידעתי על המשפט? ומתי מומלץ להיעזר בעורך-דין?

 

ניתן לערער על פסק הדין תוך 45 ימים מהמועד בו ניתן, במידה והנאשם ו/או עורך דינו היו נוכחים בעת מתן פסק הדין, או תוך 45 ימים מהמועד בו נודע לנאשם (או לעורך דינו) על פסק הדין, במידה ופסק הדין ניתן שלא בפניי הנאשם. במקרים מסוימים ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש הארכה של המועד, ואם בית המשפט ייעתר לבקשה – ניתן יהיה להגיש את הערעור גם בשלב מאוחר יותר, בהתאם למועדים שקבע בית המשפט.

 

אופן הגשת הערעור

 

בגלל שמרבית עבירות התעבורה נדונות בבית משפט השלום, את הערעור יש להגיש לערכאה הגבוהה יותר – בית המשפט המחוזי. הערעור יכול להיות מופנה כלפי פסק הדין (ההרשעה בעבירות, כולן או חלקן), או כלפי חומרת העונש בלבד (יכול להתייחס לרכיב אחד בלבד מבין רכיבי הענישה או למספר רכיבי ענישה שונים), ויכול להיות מופנה הן כלפי עצם ההרשעה והן כנגד חומרת העונש. הגשת הערעור לא כרוכה באגרה.

 

מה אם אני לא מרוצה רק מחלק מהעונש?

 

יש להבחין בין ערעור המופנה כלפי עצם ההרשעה לבין ערעור המופנה כלפי חומרת העונש: לעניין ההרשעה, ככלל, ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בקביעות עובדתיות, בעיקר כאשר אלה נקבעו על סמך התרשמות ישירה ובלתי אמצעית מעדויות וראיות שהוגשו. כלומר, אם בית המשפט קבע שעד מסוים היה אמין יותר מעד אחר, הנטייה היא לא להתערב בקביעה זו, ובלבד שהקביעה נומקה כראוי.

 

לגבי חומרת העונש, בית המשפט שדן בתיק כערכאת ערעור נוטה להתערב בעונש במקרים בהם הוא סבור שהעונש שניתן חרג ממתחם הענישה הסביר והמקובל. למה הכוונה? לגבי כל עבירה יש "מתחם ענישה" מקובל, שיש לו רף תחתון ורף עליון של ענישה (ביחס לכל אחד מן הרכיבים), בהתאם לנסיבות המקרה. ככל שהעונש מצוי במתחם הענישה, כך הסיכוי שבית המשפט יתערב בו ויקל בעונש – נמוך יותר.

 

לכן, אם ברצונכם להגיש ערעור על פסק הדין, בין אם מדובר בערעור על עצם ההרשעה או על העונש בלבד או על שניהם, מומלץ להיעזר בעורך דין שבקיא בתחום, גם אם לא נעזרתם בעורך דין בהליך המקורי בפני בית המשפט לתעבורה. הסיבה לכך היא פשוטה: עורך דין שבקיא בתחום יוכל לנסח טוב יותר את הטענות המשפטיות ביחס לערעור על עצמם ההרשעה (כאמור, טענות של "בית המשפט האמין לעד הלא נכון" לא יתקבלו), וכן יוכל להפנות את בית המשפט לפסיקה רלוונטית ביחס למתחם הענישה הסביר במקרים דומים, כך שגדל הסיכוי שבית המשפט יתערב בעונש שנגזר ויפחית אותו.

 

ביטול פסק דין

 

במקרים מסוימים, בהם נשפטתם מבלי שכלל ידעתם על מועד הדיון, ומבלי שטענותיכם נשמעו, הדרך הנכונה תהיה להגיש בקשה לביטול פסק הדין (ולא ערעור). גם כאן, מומלץ להיעזר בעורך דין שבקיא בתחום, על מנת לבחון את המסמכים הרלוונטיים, בכדי להוכיח בפני בית המשפט כי הדיון נערך בלעדיכם, לא עקב זלזול במערכת המשפט, אלא עקב כך שלא ידעתם על מועד הדיון, או עקב אי יכולתכם להתייצב במועד זה שלא באשמתכם (מחלה, תקלה וכד' לא צפויה שמנעה מכם להגיע לדיון).