עפ"י חוק שירות בטחון כל אזרח או תושב ישראל מגיל 18 ועד הגיל הקבוע בחוק (ישנם גילאים שונים לגברים ולנשים וכן לאוכלוסיות מיוחדות, כגון רופאים ורופאי שיניים), שלא קיבל פטור משירות בטחון, חייב להתייצב לשירות בהתאם לצו האישי שקיבל, ואם לא קיבל צו אישי – בהתאם לצו פוקד כללי. אך מה קורה כאשר בוחרים שלא להתגייס? להלן מדריך קצר על ההשלכות של השתמטות מצה"ל. 


מתי צריך להתייצב לשירות?


מרבית האזרחים והתושבים עוברים הליכי בדיקה ומיון עוד טרם הגיוס (במסגרת מה שמכונה "צו ראשון" ומעבר לכך בהתאם לצורך) ולאחריהם מקבלים לביתם "צו גיוס". צו זה הוא צו אישי המורה מתי יש להתייצב לשירות.


מה זה צו פוקד כללי?


מי שמסיבה כלשהי לא קיבל צו גיוס אישי, חל עליו "צו שירות בטחון (התייצבות לרישום, לבדיקות ולשירות בטחון)" המכונה גם "צו פוקד כללי". המדובר בצווים שמוציא מעת לעת הפוקד, הקוראים לכל אזרח ותושב שנולד בין המועדים המפורטים באותו צו להתייצב לבדיקות ולשירות במועד ובמקום המפורטים בו. צו הפוקד הכללי מתפרסם ב"רשומות" והוא מחייב את כל מי שהוא חל עליו מבחינת הגילאים, ושלא קיבל צו אישי.


מה יקרה אם לא אתייצב?


מי שלא יתייצב במועד ובמקום אליו זומן ייחשב כמי ש"נעדר מן השירות שלא ברשות" ("משתמט" או "נפקד" או "עריק"). בסופו של דבר ההיעדרות משירות תגיע לקיצה, בין אם בהתייצבות מרצון ובין אם על דרך של מעצר (ע"י משטרה צבאית או משטרת ישראל, בפעילות יזומה שמטרתה לעצור את המשתמטים או באופן אקראי, למשל בעת ביקורת רישיונות נהיגה). העדר מן השירות שלא ברשות היא עבירה לפי חוק השיפוט הצבאי, בגינה נשפטים בדין משמעתי או בבתי דין צבאיים, בהתאם לנסיבות.


מה העונש הצפוי לי לא אתייצב לשירות?


חלק מן המשתמטים ימצאו עצמם נשפטים בדין משמעתי ע"י קצינים בצה"ל. במקרים כאלה העונש יכול להיות מחבוש (כלומר, כלא צבאי) בפועל ו/או על תנאי, ויכול להיות גם עונש קל (התראה, נזיפה). משפט כזה יירשם בנגררת התלונות של החייל וילווה אותו במהלך שירותו, ואולם אינו גורר רישום פלילי והשלכות מעבר למערכת הצבאית.


משתמטים אחרים עלולים למצוא עצמם נשפטים בבית דין צבאי, בפני שופט. במקרים כאלה העונש יכלול לרוב מאסר בפועל (שיכול להיות גם ממושך מאוד – לבית הדין סמכות לגזור מאסר של עד 3 שנים. אם מיוחסת עבירה של "עריקה" – עבירה חמורה יותר ומיוחסת לעיתים רחוקות – ניתן לגזור מאסר בפועל של עד 15 שנים) וכן מאסר על תנאי. משך המאסר בפועל משתנה ממקרה למקרה ותלוי בעיקר במשך תקופת ההיעדרות, בנסיבות האישיות, ובחזקת הראיות המשפטיות הקיימות. הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות גוררת רישום פלילי, ולחומרת העונש המוטל ישנה השלכה על מועדי ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי. ישנם מקרים בהם ניתן להמיר את העבירה המיוחסת לעבירה קלה יותר, שלא גוררת רישום פלילי. לשם כך מומלץ להיוועץ בסנגור.


מה ההשלכות של העונש?


כאמור, הרשעה בעבירה של העדר מן השירות גוררת רישום פלילי, ולרישום כזה יש השלכות גם ב"חיי האזרחות" שלאחר סיום השירות הצבאי. כך למשל, קיומו של רישום פלילי אינו מאפשר קבלה של "תעודת יושר", אותה נוהגים לבקש במקומות עבודה ו/או במקצועות לימוד שונים, אינו מאפשרת קבלת ויזה למדינות מסוימות ועוד.


בנוסף, תקופת המאסר אותה ירצה החייל הינה תקופת "תב"ן" – תקופה בלתי נמנית, ולפיכך משך השהייה במאסר אינה מופחתת ממשך השירות בו חייב החייל אלא מתווספת אליה.


אז מה כדאי לי לעשות?


ראשית, אם קיבלת צו לביצוע בדיקות ו/או צו גיוס מומלץ להתייצב. באם הנך סבור כי אין ביכולתך לשרת מסיבה מוצדקת כלשהי (מצב רפואי ו/או נפשי, נסיבות משפחתיות יוצאות דופן, דת מצפון וכד') יש לפעול בדרכים המקובלות, ולהגיש את כל הבקשות המתאימות לגורמים המוסמכים. גם אם הבקשות לא נענו/נדחו מומלץ להתייצב במועד שנקבע לגיוס ולהמשיך בהליכים לקבלת פטור או הקלות תוך כדי השירות ובמסגרת הצבאית, באמצעות הגורמים הרלוונטיים – כגון מש"קיות ת"ש, ועדות בצבא ועוד.


אם לא התייצבת לשירות במועד שנקראת אליו, מומלץ להתייצב בהקדם בפני רשויות הצבא (רצוי לאחר קבלת ייעוץ משפטי פרטני). זכור – ככל שתמשיך להעדר מהשירות סביר כי העונש שייגזר עליך יהיה גבוה יותר, כיוון שהעונש נגזר במידה רבה ממשך תקופת ההיעדרות.
יש לקחת בחשבון שמיד עם ההתייצבות את/ה צפוי/ה להיעצר ע"י גורמי המשטרה הצבאית, לפחות עד להבאתך בפני שופט (עד 48 שעות ממועד המעצר). ועדיין, העובדה כי התייצבת בסופו של דבר ביוזמתך תיזקף באופן כלשהו לטובתך (לעומת מצב שבו נעצרת ע"י גורמי המשטרה הצבאית או משטרת ישראל בביתך או במקום אחר). לכן, מומלץ להתכונן מראש באמצעות קבלת ייעוץ משפטי ואיסוף מסמכים שיכול לסייע לך בהליכים המשפטיים.