משטרת ישראל ובתי המשפט הכריזו זה מכבר על מלחמה בנהיגה בשכרות. המלחמה כוללת הן אכיפה מוגברת, בעיקר באזורי בילוי, בחגים, מועדים (כגון, ליל הסילבסטר) ובסופי שבוע, והן החמרה בענישה ובסנקציות אחרות שמוטלות על הנהג שנתפס.
במאמר זה אנסה להשיב על מספר שאלות נפוצות הנוגעות לעבירת הנהיגה בשכרות.
כמה מותר לשתות לפני שנוהגים?
החוק מגדיר "נהיגה בשכרות" על סמך ריכוז האלכוהול הנמדד בדמו של הנהג. הריכוז מושפע מגורמים שונים, ביניהם מסת גופו של הנהג, הרגלי השתייה שלו, התזונה שלו ועוד. לכן, ההמלצה היא לא לשתות כלל טרם הנהיגה. המלצה זו נכונה ביתר שאת לגבי קבוצת הנהגים להם נקבע ריכוז אלכוהול נמוך במיוחד.
מי נחשב "שיכור" עפ"י החוק?
א. מי שבבדיקת "ינשוף" נמצא בדמו ריכוז העולה על הקבוע בחוק: בחוק נקבע ריכוז של 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף, שהועלה בפסיקה ל-290. לגבי נהגים חדשים, נהגים צעירים (בני פחות מ-24), נהגים מקצועיים ונהגים בכלי רכב כבדים (מעל 3.5 טון) נקבע ריכוז נמוך של 50 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.
ב. מי שבבדיקת דם נמצא בגופו ריכוז העולה על הקבוע בחוק: לנהגים צעירים, חדשים, מקצועיים ובכלי רכב כבדים נקבע ריכוז של 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם, ולגבי יתר הנהגים – 50.
ג. מי שסירב לבצע בדיקת שכרות (ינשוף או דם).
ד. מי שנתון תחת השפעת סם או משקה משכר: על סמך בדיקת מאפיינים והתרשמות של השוטר.
ה. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן.
האם חייבים לבצע את בדיקת השכרות?
• בדיקת "ינשוף" - שוטר רשאי לדרוש ביצועה גם ללא חשד סביר לנהיגה בשכרות. סירוב לבדיקה כזו, לאחר שהוסברה המשמעות, כמוהו כנהיגה בשכרות, והענישה לרוב אף מחמירה יותר.
• בדיקת דם ניתן לדרוש ממי שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לגביו חשד סביר שהוא שיכור. סירוב כמוהו כנהיגה בשכרות, והענישה מחמירה.
• אין חובה חוקית לבצע את בדיקת המאפיינים או בדיקת "נשיפון".
האם יש סנקציות מידיות לנהג השיכור?
סמוך לאחר העבירה מתבצע שימוע לנהג אחריו ניתן להתלות מנהלית את רישיון הנהיגה ל- 30 ימים. כמו כן, מתבצע שימוע לבעל הרכב אחריו ניתן להחרים את הרכב למשך 30 ימים.
מה ניתן לעשות לגבי ההתליה המנהלית של הרישיון והרכב?
לערר על ההחלטות לבית המשפט לתעבורה הרלוונטי, שבוחן את החלטתו של קצין המשטרה, ומוסמך לבטל את ההתליה, לקצר את משכה או לאשר אותה.
מה העונש הצפוי למי שנתפס נוהג בשכרות?
המחוקק קבע עונש מינימלי של פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים. ישנם מקרים בהם מתבקשת פסילה ארוכה אף יותר (כאשר מדובר בריכוז אלכוהול גבוה, בהרשעה חוזרת או בצבר של עבירות חמורות). בנוסף, מוטלים קנסות גבוהים, פסילה ומאסר על תנאי. לעתים מתבקש גם מאסר בפועל (תוצאה גבוהה במיוחד או הרשעה חוזרת בעבירה זו). כמובן שבמסגרת הסדר טיעון ניתן להגיע לעונש קל יותר, מבחינת משך הפסילה והרכיבים האחרים.
האם יש להרשעה בנהיגה בשכרות השלכות נוספות?
כן. מי שמורשע בעבירה של נהיגה בשכרות יחויב בד"כ בביצוע בדיקות מטעם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מי שכתב האישום נגדו מתוקן לעבירה של "נהיגה תחת השפעת אלכוהול" לרוב לא יחויב בבדיקות אלה). מי שנדון לעונש של שנת פסילה או יותר יחוייב ע"י משרד הרישוי בביצוע מבחנים (תיאוריה וטסט) לשם חידוש רישיונו.
כמה נקודות יש בצידה של העבירה של נהיגה בשכרות?
העבירה נחשבת מהחמורות שבחוק, ובצידה 10 נקודות.
איך אפשר להגיע להסדר טיעון מקל?
מדובר למעשה בהסכם בין התביעה לנאשם, שיכול להיות לגבי העבירות המיוחסות ו/או לגבי העונש. בגלל שמדובר בעבירה שיש בצידה עונש מינימלי, התביעה לא תסכים בקלות לתקן את כתב האישום ו/או להקל בעונש, אלא אם יציגו בפניה טיעונים משפטיים טובים (בד"כ בנוגע לפגמים שיש בחומר הראיות, ולא מספיק להסביר את הצורך ברישיון הנהיגה לצורכי פרנסה, סידורים וכד').
מה נחשב לפגמים בחומר הראיות?
אי עמידה בנהלים המחייבים לגבי בדיקת ינשוף מבחינת סדר הפעולות, המתנה של 15 דקות וכד', חיטוי בחומר לא מתאים לגבי בדיקת דם, אי מתן הסבר על משמעות הסירוב וכד'. בד"כ מספיק שהרישום בחומר הראיות אינו מלא ומספק (גם אם על פניו השוטרים התנהלו כנדרש).
יש לך שאלה?
פורום נהיגה ללא רישיון, ביטוח או טסט
אם נתפסתי נוהג בשכרות, האם כדאי לי לקחת עו"ד?
כן. כאמור, העבירה של נהיגה בשכרות זוכה ליחס מחמיר מצד התביעה ובתי המשפט, ולכן כדאי להיעזר בעו"ד שבקיא בתחום דיני התעבורה על מנת למזער נזקים; לבחון את חומר החקירה ולמצוא בו פגמים, להגיע להסדר טיעון עם התביעה, לתקן את כתב האישום, לצמצם את העונש כך שלא תחויב בביצוע תיאוריה וטסט וכד'. עו"ד מיומן גם ידע להמליץ מתי כדאי לא להודות ולנהל את התיק (אם יש סיכוי סביר לזיכוי) ומתי כדאי להודות במסגרת הסדר טיעון.
עודכן ב: 01/01/2014