נהג שנחשד בגרימת מוות ברשלנות הגיש ערעור לבית המשפט בנוגע לפסילת הרישיון שקיבל. הנהג, אדם נורמטיבי ונהג זהיר ואולם, בוקר אחד, בדרכו לעבודה, איתרע מזלו והוא היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית, בה נהרג נהג אחר.
בעקבות התאונה הנהג נפצע ואושפז. לאחר מספר שבועות של אשפוז הוא נחקר בחשד לגרימת מוות ברשלנות, ורישיון הנהיגה שלו ניטל ע"י החוקר בסיום חקירתו.
החלטת קצין המשטרה לפסול פסילה מנהלית
מספר שבועות לאחר מכן נערך לאותו נהג שימוע בבית החולים. על אף טענות שונות ונכונות שטען בפני קצין המשטרה (בדבר מיעוט עבירות תעבורה קודמות והצורך שלו ברישיון נהיגה), רישיונו הותלה מנהלית למשך 90 ימים! מדוע?
פקודת התעבורה לא מקנה, למעשה, שיקול דעת לקצין המשטרה בנוגע להתליית רישיון נהיגה של מי שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית (בניגוד למי שנחשד בביצוע עבירות אחרות ו/או מי שהיה מעורב בתאונה שאינה קטלנית, לגביו יש לקצין שיקול דעת אם להתלות את הרישיון או לא). בפקודת התעבורה נקבע כי אם סבר הקצין שישנן ראיות לכאורה לאשמתו של הנהג בתאונה הקטלנית, יש להתלות את רישיונו למשך 90 ימים. כך יוצא, שהשיקול היחיד ששוקל הקצין המתלה הוא הראיות לכאורה, ויתר השיקולים, הרלוונטיים כמובן גם הם, אינם נשקלים בשלב ההתליה המנהלית. אז מה ניתן לעשות? את מה שעשה הנאשם – לפנות לבית המשפט לתעבורה, אשר מוסמך לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, ולא רק את הראיות שיש בתיק החקירה.
החלטת בית המשפט לתעבורה
הנהג, כאמור, לא השלים עם ההחלטה של קצין המשטרה, והגיש לבית המשפט לתעבורה, באמצעות עו"ד שץ-אברבך, בקשה לביטול הפסילה המנהלית. בבקשה זו נטען כי נפלו פגמים משפטיים בהליך הפסילה המנהלית (כיוון שהשימוע נערך תוך חריגה של ממש מהמועדים שנקבעו בחוק). כמו כן פורטו הנסיבות האישיות המיוחדות של הנהג (מחלה קשה של אשתו והצורך שלו ברישיון על רקע זה), ובעיקר הוסבר לבית המשפט מדוע הוא אינו נהג מסוכן, הן לאור היסטוריית הנהיגה שלו והעדר עבירות תעבורה חמורות קודמות, והן לאור נסיבותיה של התאונה המצערת.
בית המשפט לתעבורה עיין בחומר הראיות שבתיק החקירה, שמע את טיעוניה של עו"ד שץ-אברבך, וקיבל את הבקשה. בהחלטתו קבע בית המשפט כי יש לקצר את הפסילה המנהלית ולהשיב לנהג את הרישיון סמוך לאחר מתן ההחלטה, וזאת למרות הגישה המחמירה של המחוקק ובתי המשפט ביחס למי שהיה מעורב בתאונה קטלנית.
משטרת ישראל לא השלימה עם החלטה זו, וערערה עליה לבית המשפט המחוזי. בערעור נטען כי יש לאשר את ההחלטה של קצין המשטרה לפסול מנהלית את רישיונו של הנהג למשך 90 ימים, עקב היותו מסוכן לציבור והצורך בהרחקתו מן הכביש עוד בטרם הגשת כתב אישום נגדו, וזאת מן הטעם כי בפסיקת בתי המשפט השונים נקבעה "חזקת מסוכנות" בנוגע לנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים.
החלטת בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, קיבל את טענותיה של עו"ד שץ-אברבך, וקבע כי על אף קיומה של חזקת המסוכנות, הרי שבמקרה זה היא נסתרה, לאור וותק הנהיגה של הנהג ומיעוט עבירות התעבורה בעברו, וכן לאור נסיבותיה של התאונה הקטלנית, אשר אינן מצביעות על כך שהוא נהג ברשלנות רבתי (הגם שמצא כי יש בחומר החקירה ראיות לכאורה לאשמתו). בית המשפט התייחס גם לפגמים שנפלו בהליך הפסילה המנהלית ולנסיבות האישיות המיוחדות של הנהג, וקבע כי גם הם שיקולים רלוונטיים, אם כי משניים, בהחלטה לקצר את הפסילה המנהלית. בסופו של דבר אישר בית המשפט המחוזי את החלטת בית המשפט לתעבורה, וקבע כי יש לקצר את הפסילה המנהלית ולהשיב לנהג את רישיונו.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
