קיבלתי זימון לבית משפט לתעבורה – מה עכשיו?

אצל חלק ניכר מהנהגים המתייצבים בבית המשפט לתעבורה מדובר בהיתקלות ראשונה עם מערכת המשפט, שכן מרביתם של הנהגים הם אנשים נורמטיביים, ורבות מעבירות התנועה הן עבירות של "אחריות קפידה", והנהג אינו מתכוון לעבור על החוק.

מאמר זה מסביר בקצרה מיהם הגורמים המעורבים בהליך המשפטי ומהם שלבי ההליך בבתי המשפט לתעבורה.

בחלק מעבירות התעבורה קיים הליך מקדמי של התליית רישיון מנהלתית. מדובר בהליך שנעשה ע"י משטרת ישראל, ואינו מהווה ענישה בגין עבירת התעבורה (ניתן לקרוא על הליך זה במאמר נפרד שפרסמתי).

בבית המשפט לתעבורה (שהוא בית משפט שלום העוסק בעבירות תעבורה) יושב בדין שופט אחד. הנהג-הנאשם מתייצב מחד, לבדו או בייצוג סנגור שבחר לו, ומנגד מתייצב התובע.

השלב הראשון בהליך המשפטי הוא הקראת כתב האישום לנהג-הנאשם. בשלב זה השופט מוודא כי הנהג-הנאשם מבין את העבירות המיוחסות לו, ומצפה לקבל את תשובתו לאשמה המיוחסת לו – האם מודה או כופר בעבירות המיוחסות? מומלץ בחום שלא להשיב לאשמה טרם היוועצות בעו"ד העוסק בתחום התעבורה, על מנת שהנהג-הנאשם יבין כבר בשלב זה את ההשלכות שיש להודאתו (לרבות הענישה הצפויה לו בגין הרשעתו בעבירות ו/או השלכות נוספות שיכולות להיות – כגון צבירת נקודות ודרישה לעמוד שוב במבחני תיאוריה וטסט).

במידה ומדובר בדיון ראשון ניתן ורצוי לבקש דחיית הדיון לשם היוועצות בעו"ד (ניתן להגיש בקשה לדחיית הדיון לצורך זה בכתב עוד טרם הדיון, אך חשוב לוודא כי הבקשה התקבלה והדיון אכן נדחה). בתי המשפט נענים לבקשות כאלה, מתוך רצון לאפשר לנהג-הנאשם למצות את זכויותיו. חשוב להבין, כי ברגע שהנהג-הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, בית משפט ירשיע אותו באותן עבירות, וערעורים שמוגשים על הרשעות שבאו בעקבות הודאה לרוב נדחים.

במידה והנהג-הנאשם אינו מודה בעבירות המיוחסות לו, יגיש התובע ראיות ויזמן עדים על מנת להוכיח את כל יסודות העבירה. על מנת שהנהג יזוכה מהעבירות שיוחסו לו עליו לעורר ספק בדבר העובדות המיוחסות לו, בדרך של טענות ראייתיות ו/או משפטיות. חלק ניכר מהזיכויים בעבירות תעבורה נעוץ בטענות משפטיות (או ראייתיות ומשפטיות משולבות) ולשם כך מומלץ לקבל ייצוג, או לכל הפחות ייעוץ, מעו"ד טרם ו/או במהלך ההליך המשפטי.

במידה והנהג הורשע בעבירות שיוחסו לו (בעקבות הודאתו או לאחר ניהול הוכחות) יחל השלב השני של ההליך המשפטי – שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה יוגשו ראיות לעניין העונש, לרבות תדפיס עבירות קודמות של הנהג (אותו מגיש התובע, ואם לא הוגש - מומלץ כי הנהג לא ינדב פרטים אודות עבירות קודמות), והנהג יוכל לפרט את נסיבותיו האישיות.

לאחר שהשופט שמע את טענות שני הצדדים הוא יגזור את עונשו של הנהג. העונש יכלול לרוב פסילת רישיון נהיגה, קנס, פסילת רישיון נהיגה מותנית, ובחלק מן העבירות – גם מאסר על תנאי ו/או לריצוי בפועל. חשוב לדעת כי בצידן של עבירות תעבורה רבות, ולא רק עבירות הנתפסות בעיני הציבור כחמורות, קבע המחוקק עונש פסילת רישיונות לתקופה מינימאלית, ואם הנהג-הנאשם מורשע בעבירות אלה תושת עליו פסילה לתקופה המינימאלית (או לתקופה ארוכה יותר), אלא אם יצליח לשכנע את בית המשפט כי ישנם טעמים משפטיים שמצדיקים לסטות מהוראת החוק.

לפיכך, מומלץ להיוועץ בעו"ד על מנת להבין מהם הטיעונים המשפטיים שניתן לטעון על מנת לשכנע את בית המשפט להסתפק בעונש קל.