רבים יודעים כי המחוקק קבע בצידה של העבירה של נהיגה בשכרות עונש מינימאלי – פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים. אך האם תמיד יוטל על הנהג עונש חמור? האם השופט מטיל עונשים נוספים מלבד הפסילה הארוכה? האם יש מקרים בהם יוטל עונש חמור יותר מפסילה של שנתיים? ואילו משמעויות נוספות ישנן לפסילת רישיון הנהיגה לתקופה כה ארוכה?


שופט התעבורה הדן בעניינו של הנהג אינו מחויב להסתפק בעונש המינימאלי שנקבע בחוק, שכן כשמו הוא העונש המינימאלי. יהיו מקרים בהם התביעה תבקש להטיל על הנהג פסילה ממושכת משנתיים וכן רכיבים של מאסר בפועל ומאסר על תנאי (למשל, כשתוצאת הבדיקה גבוהה בהרבה מהרף שנקבע בחוק, כאשר השוטר התרשם כי הנהג נתון תחת השפעה כבדה של אלכוהול, ו/או כאשר לנאשם עבר תעבורתי וכד'). לרוב יוטל על הנהג המורשע בנהיגה בשכרות גם עונש של קנס.


במרבית המקרים יפסל רישיונו של הנהג החשוד בנהיגה בשכרות שלילה מנהלתית לתקופה של עד 30 ימים מיד בסמוך לאחר ביצוע העבירה (ובמקרים מסוימים ניתן לפסול את הרישיון עד לתום ההליכים המשפטיים). חשוב להבין כי אין המדובר בעונש המוטל על הנהג, אלא באמצעי להרחיק את הנהג החשוד בעבירה החמורה מן הכביש. העונש ייגזר על הנהג רק בסופו של ההליך המשפטי, ע"י בית המשפט לתעבורה, ולא ע"י משטרת ישראל.


ההשלכות של הרשעה בנהיגה בשכרות אינן מסתכמות תמיד בענישה המוטלת ע"י בית המשפט. כך למשל, במידה והנהג נדון לפסילת רישיון של שנה ומעלה יהיה עליו להוציא רישיון מחדש בתום הפסילה. הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות גוררת בצידה גם חיוב ב-10 נקודות, וכאשר מדובר בנהג שיש לחובתו עבירות קודמות (לרבות עבירות מסוג "ברירת משפט" בגינן שילם קנס ולא נשפט בבית משפט לתעבורה), יכולות להיות להרשעה השלכות של חיוב בקורס נהיגה מונעת או אמצעי תיקון אחרים, בהתאם לסמכויות של משרד הרישוי.


ואולם, העובדה כי המחוקק קבע עונש מינימאלי בגין נהיגה בשכרות וכי התביעה עותרת לפסילה ממושכת ולמאסר, אין פירושה כי בהכרח יוטל על הנהג עונש חמור – במקרים רבים, עו"ד העוסק בדיני התעבורה ובקיא בתיקי נהיגה בשכרות יוכל להצביע על פגמים בחומר הראיות ובכך לשכנע את התביעה להגיע להסדר טיעון המקל עם הנהג. במקרים המתאימים יכול עורך הדין לנהל הוכחות ואף לזכות את הנאשם מהעבירה.


פגמים שכאלה בחומר הראיות יכולים להיות, למשל, העדרו של מסמך משפטי שעל השוטר למלא לשם הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות, או מילוי לקוני וחלקי של מסמך משפטי הקיים בחומר הראיות, ו/או סתירות בין נתונים המופיעים במסמכים השונים שמילא השוטר. כמובן שעל מנת לאתר פגמים משפטיים שכאלה יש להיוועץ בעו"ד העוסק בתיקי תעבורה ושיש לו מומחיות בתיקי נהיגה בשכרות.


עו"ד שיש לו ניסיון בניהול תיקי נהיגה בשכרות יכול לעיתים גם לאתר במסמכים השונים שערך השוטר עדויות לפעולה שלא בהתאם לחוק ולנהלים של משטרת ישראל, ובכך להשפיע על העונש שייגזר בסופו של דבר על הנהג, ובמקרים של הפרה חמורה של החוק ו/או הנהלים – אף להביא לזיכוי של הנהג מהעבירה החמורה שיוחסה לו.


לכן, כאשר לקוח מבקש לדעת מהו העונש שיוטל עליו בגין עבירה של נהיגה בשכרות, ניתן להשיב על כך באופן רציני רק לאחר בחינת כל החומר הראייתי הקיים בעניינו, וזו הסיבה כי בכל מקרה של קבלת דו"ח על נהיגה בשכרות מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום דיני התעבורה ויש לו ניסיון בניהול תיקי נהיגה בשכרות ורצוי עוד קודם לתחילת הדיונים בבית המשפט.