חייב מוגבל באמצעים מול פשיטת רגל

חייב מוגבל באמצעים מול חייב פושט רגל- יתרונות וחסרונות

מאת עו"ד ברנט עדי

הרבה פעמים אנשים שנקלעו לחובות ומעוניינים לצאת מהם שואלים אותי מה עדיף להם יותר- חייב מוגבל באמצעים במסגרת הוצאה לפועל או לפנות להליך פשיטת רגל. יובהר כי לכל הליך היתרונות והחסרונות שלו וכן הדבר מאוד אינדיבידואלי ותלוי בגורמים רבים כגון: היקף החובות, יכולת החזר החובות, גיל, יכולת השתכרות פוטנציאלית, מצב בריאותי ועוד.

ראשית, אגדיר מהו חייב מוגבל באמצעים ומהו הליך פשיטת רגל בהתייחס ליתרונות ולחסרונות בכל הליך.

חייב מוגבל באמצעים

הגדרת חייב מוגבל באמצעים מוסדרת בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967:

69ג. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן - חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:

(1) שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
(2) 3 שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(3) 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.

לאחר שהחייב יוכרז כחייב מוגבל באמצעים יוטלו עליו הגבלות כגון: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א- 1981, הגבלה מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, איסור על ייסוד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד במישרין או בעקיפין, וכמו כן, פרטיו של החייב לרבות ת.ז., מענו ומשלח ידו יפורסמו במרשם לחייבים מוגבלים אשר יהא פתוח לעיון הציבור.

חייב אשר עומד בקריטריונים המוזכרים לעיל יוכרז כחייב מוגבל באמצעים על ידי רשם ההוצאה לפועל ובאם תלויים כנגדו כמה תיקי הוצאה לפועל הם יאוחדו ועל החייב יושת תשלום חודשי קבוע לכיסוי החובות.

החייב יאלץ לשלם את צו התשלום אשר הושת עליו מידי חודש בחודשו עד לפירעון מלוא החובות בהוצאה לפועל אשר ממשיכים לצבור ריבית וההליך הנ"ל עלול לקחת שנים רבות.

יודגש, כי במסגרת הכרזה על חייב מוגבל באמצעים החייב אינו מקבל עיכוב הליכים אוטומטי ועליו לבקש זאת מהרשם להוצאה לפועל ולפרט את הנסיבות וכן עליו לעמוד בתשלומים החודשיים כתנאי לעיכוב ההליכים.

החיסרון בעצם של חייב מוגבל באמצעים הוא שהנושים יכולים במקרים מסוימים להמשיך ולנקוט בהליכים מסוימים, אשר אינם מעוכבים, כנגד החייב ובעצם החייב "חשוף" לפעולות אשר יכולות להינקט כנגדו, לרבות, צווי הבאה ועיקולים שונים.

כמו כן, מדובר בהליך שיכול לקחת שנים רבות והחייב צריך לקחת בחשבון שבהליך זה הוא משלם את חובותיו המלאים לרבות ריביות.

פשיטת רגל

הליך פשיטת הרגל מוסדר בפקודת פשיטת הרגל, התש"ם- 1980 (להלן:"הפקודה"). סעיף 2(א) לפקודה מגדיר מהי זהותו של חייב אשר יכול לפנות להליך פשיטת רגל לפיו על החייב להיות בן 18 שנה ובזמן מעשה פשיטת הרגל היה מקום מושבו בישראל או ניהל עסקיו בישראל וכן לפי סעיף 17 (א)(1) לפקודה חובותיו אינם פחותים מסך של 17,154 ₪ (הסכום משתנה מעת לעת).

ישנו מקרה בו נושה רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל כנגד החייב אך במאמר זה אתייחס לבקשת חייב בלבד.

הצעד הראשון הוא קבלת צו כינוס ועיכוב הליכים גורף וכמובן מושת על החייב צו תשלום חודשי אשר מתווסף כל חודש לקופת הכינוס.

בשלב זה, החייב יכול לנשום לרווחה שכן הוא "מוגן" מכל אותם נושים אשר התדפקו על דלתו במסגרת ההוצאה לפועל וכרגע כל ענייניו מתנהלים ברשות בית המשפט המחוזי והכונס הרשמי ואין אפשרות לבצע כל פעולה הנוגעת לחייב ו/או לנכסיו ללא רשותם.

אולם, הליך פשיטת הרגל הינו הליך ארוך גם כן ומסורבל ועל החייב לשלם מידי חודש בחודשו את צו התשלום אשר הושת עליו וכן להגיש דו"חות חודשיים לידי הכונס הרשמי והמנהל המיוחד שמונה לו ובכלל מוטלות על החייב חובות לא מועטות, לרבות תום לב לאורך כל ההליך החל מאופן היווצרות חובותיו.

אי עמידה בחובות ההליך יגרור ביטול ההליך כנגד החייב או מאסרו.

חייב בהליך פשיטת רגל נמצא תחת "זכוכית מגדלת" תמידית בה כל הוצאותיו והכנסותיו ונכסיו נבדקים והחייב צריך לקחת בחשבון שברוב המקרים נכסיו ימומשו לטובת נושיו, באם ישנם נכסים.

כמו כן, על הפושט הרגל מוטלות הגבלות כגון לקוח מוגבל מיוחד כמשמעו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, איסור שימוש בכרטיס חיוב אלא אם כן קיבל אישור לכך, איסור לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, עיכוב יציאה מהארץ ועוד.

דבר היותו פושט רגל מפורסם ברשומות ופתוח לעיון הציבור.

לעומת זאת, הליך פשיטת הרגל הוא הליך "מתנה" שכן החייב סוף סוף יכול לראות את האור בקצה המנהרה אם על ידי הסדר שיציע לנושיו ואם על ידי בקשה להפטר, מצב שבו חייב מופטר מכל חובותיו לאחר ששילם סכום מסוים והוא יכול לפתוח דף חדש בחייו.

יודגש, כי בהליך פשיטת הרגל החייב ברוב המקרים לא ישלם את כל חובותיו אלא אחוז מסוים מהם בלבד.

עוד יתרון בולט בהליך זה הינו שהחייב יכול להציע הצעת הסדר לנושיו בכל שלב בהליך אך לכל הפחות, שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס.
כפי שציינתי לעיל לכל הליך חסרונות ויתרונות ועל חייב לבחון היטב באיזה קריטריונים הוא עומד ואיזה הליך ישרת את טובתו טוב יותר ויביא לסגירת חובותיו במהרה.

כמובן, שעל החייב להיוועץ בעו"ד מומחה בתחום שיוכל לכוונו להליך המתאים בשבילו ובסופו של יום לחסוך לחייב זמן וכסף מיותרים.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

עו"ד עדי ברנט