הודאה באשמה במהלך חקירה משטרתית מכונה בפסיקה "מלכת הראיות". אדם שהודה באשמה במהלך חקירת משטרה יורשע כמעט בוודאות גם במשפט, והסבריו מדוע "העליל" על עצמו ביצוע עבירה - ידחו כניסיונות פאתטים להתחמק מעונש. ומדוע?

קיימת הנחת עבודה, הגיונית למדי, שאין לאדם שום סיבה הגיונית לשנות מצבו לרעה, להודות בעבירה ובכך לחשוף את עצמך לענישה מכבידה. ההנחה היא שמי שהודה כנראה מצפונו יסר אותו ולכן הודה.

זו גם הסיבה שחוקרי משטרה משקיעים את מיטב זמנם ומרצם לחילוץ הודאה מפי החשוד,במקום לחפש ראיות אובייקטיביות, פורנזיות וכו'.

אבל האם יתכן שאדם יודה בעבירה הנוראית ביותר,רצח, למרות שלא ביצע אותה בכלל? אין כוונתי חלילה להודאה תחת עינויים, אלא בתנאי חקירה רגילים.

ובכן, אחד כזה ישב אצלי היום באוטו.

קוראים לו פבל סמירנוב והוא הומלס נרקומן מתל אביב. לפני 3 שנם מצאו אותו ישן ליד גופת דם שנרצח. חוקרי המשטרה חקרו אותו באינטנסיביות כשהוא בקריז,כלומר זקוק לסמים ומוחו מעורפל לחלוטין.שכנעו אותו שהראיו נגדו מוצקות. במקביל המדובבים בתא המעצר יעצו לו להודות ולטעון להגנה עצמית על מנת שהתיק יומר בהריגה ואז ישב רק 5 או 7 שנים ולא מאסר עולם. פבל הודה ברצח ואף שחזר אותו מול המצלמות.

הפרקליטות הכינה נגדו כתב אישום והתיק נגדו נראה סגור. כל הסבריו לא היו מועילים.

למזלו הגדול, האדם אשר טען כי רצח נמצא כעבור חודש ימים חי לגמרי!כך הוכחה הודאת שווא באפן חותך.

פבל שוחרר מהמעצר, בלי פיצויים, בלי שאיש מחוקריו יועמד לדין, מבלי ששום לקח הופק או נלמד, עולם כמנהגו נוהג.

קראו אודות המקרה בכתבת YNET


עודכן ב: 02/05/2009