מהו צדק מאחה? כיצד הוא משתלב להליך הפלילי?
הצדק המאחה הוא תפיסת עולם המציעה תגובה חברתית, כוללנית ורב מימדית לפשיעה. תפיסה זו היא תפיסה אלטרנטיבית וחדשנית והיא מיושמת באמצעות תהליכים רצוניים ששיאם במפגש בו יושבים יחד, סביב אותו שולחן, נפגעי העבירה הפלילית, מבצע העבירה הפלילית, מנחה ולעיתים אנשי קהילה נוספים - כדי שישתתפו באופן פעיל בשיח גלוי על העבירה, על תוצאותיה, סיבותיה והדרכים לאיחוי הפגיעות שנגרמו.
התקשורת האישית, הישירה, ללא מתווכים, בגובה העיניים, באווירה תומכת, מאפשרת לכל אחד מהצדדים לספר את סיפורו תוך הבעה גלויה של מחשבותיו ורצונותיו. המפגש מאפשר לתעל את הרגשות הקשים לכיוונים בונים ומקדם הגעה להסכם איחוי פגיעות שנתפס כצודק והוגן ע"י המשתתפים.
בדרך כלל יש בתהליך צדק מאחה חמישה שלבים:
1)הפניית המקרה המתאים לתוכנית צדק מאחה.
2)בדיקת רצונו של מבצע העבירה הפלילית ובדיקת הסכמתו כי היה מעורב בעבירה.
3)הכנה אישית של כל הצדדים לקראת מפגש.
4)מפגש צדק מאחה.
5)מעקב אחרי ביצוע הסכם האיחוי אליו הגיעו המשתתפים ודיווח על כך לגורמי אכיפת החוק הרלוונטים (פרקליטות, בית משפט).
היתרונות של הליך צדק מאחה, במקרים המתאימים הם עצומים:
1)חוויה של עשיית צדק משמעותית וממשית בעיני המשתתפים.
2)סיומה של חווית הקורבנות של הנפגע המאפשרת לו חזרה לשגרת חייו.
3)גינוי המעשה הפלילי ע"י המשתתפים במפגש.
4)קבלת אחריות של מבצע העבירה הפלילית במישרין כלפי הנפגע, מה שסולל את הדרך לשילובו מחדש בקהילה.
5)הבראתן של מערכות יחסים שנפפגעו והאיזון הפור בהן בשל המעשה הפלילי על ידי ביסוסן על ערכים של כבוד, אחריות וסולידאריות.
אם הליך של צדק מאחה איננו עולה יפה, חוזר הנאשם למסלול המשפטי הרגיל ובית המשפט יגזור את עונשו, לפי הקריטריונים המקובלים, מבלי שידע מדוע נכשל ההליך, ב"אשמת" מי מהצדדים ומבלי שנתון זה יווה נסיבה לחומרא.
עו"ד דן באומן מצוי בקשר עם תוכנית צדק מאחה באיזור מרכז הארץ ומפנה את המקרים המתאימים לתוכנית, בהצלחה רבה.
