שלב הגיית הרעיון והקמת המיזם + גיוס הון ראשוני – שלב זה קרוי שלב ה-Pre-seed – זהו כינוי המקובל לשלב המוקדם ביותר בלידתה של חברה. יש הנוהגים לכנותו שלב ה"שני אנשים ולפ-טופ", מכיוון שבשלב זה כל מה שיש זה רעיון ותעוזה – היזם מביא כסף מהבית, משכנע בני-משפח' וחברים להאמין ברעיון – ומצליח, לבסוף, להכניס שותף אסטרטגי (=לחב' אין עדיין נכסים או תזרים שכן החב' עדיין לא מוכרת שום דבר. כל שיש לה זה רעיון טכנולוגי שעדיין אי אפשר להגן עליו אפילו מבחינה משפטית).

 

שלב ה-Seed הוא שלב מתקדם יותר שבו כבר נכנס קצת כסף, אליו שייכות חברות סטארט-אפ שלהן צוות מגובש, הבנת שוק בסיסית, מבנה ארגוני ולעיתים אפילו אב טיפוס של מוצר.

 

שלב גיוס הון מקרן הון סיכון

 

ראה מעלה. נוסיף ונציין כי: גיוס הכסף ממשקיע הון סיכון נעשה במס' סבבי גיוס שתואמים לשלבי החיים של החב'. כלומר, מגיע המשקיע הראשון, שנקרא round A, שהייעוד שלו זה מו"פ – לנסות ולפתח את הרעיון של היזמים למוצר/לקניין רוחני שהוא בר הגנה משפטית. הכספים מה- round A מספיקים בד"כ לתקופה של שנה וחצי של פיתוח.

 

לאחר מכן, החב' צריכה גיוס כסף נוסף – הגיוסים הנוספים מהמשקיעים הנוספים נקראים round B, round C וכן הלאה. ההשקעות הללו נעשות בד"כ בתמורה למניות בכורה שמקבלים המשקיעים בחב'. מכיוון שההנחה היא שבכל סיבוב שכזה שוויי החב' עולה, הרי שהמשקיעים משלמים יותר עבור המניות שכן החב' מתחילה לייצר ערך.

 

שלב הקמת תשתית שיווקית

 

כפי שצוין, בשלב הראשון ההשקעה היא במו"פ, אך בשלבים מתקדמים יותר, כשיש כבר מוצר, הכסף מתחיל להיות מושקע בתשתית שיווקית – בשיווק המוצר. העובדה שיש כבר מוצר, אין פירושה שהחב' יכולה כבר לייצר הכנסות ולהיות עצמאית. בהחלט ייתכן מצב שבו אחרי round A יש לחב' אחלה מוצר, אך עתה היא צריכה להקים תשתית שיווקית כדי לייצר הכנסות ובכלל, לנסות ולמכור את המוצר – זאת היא תעשה באמצעות גיוס כספים נוסף במסגרת round B, round C וכו'...


שווי החברה בשלב הנ"ל של ההשקעות מוגדר במו"מ בין החב' לבין המשקיע. בד"כ השווי מבוסס על הערכות שצופות פני עתיד – קרי, מה האפשרות שהמוצר יתחיל לייצר הכנסות ושהחב' תצליח. בשלב הזה הכול עדיין המום שכן אין לחב' כאמור תזרים של הכנסות.

 

שלב ה-Exit

 

שלב מימוש אחזקות משקיעי הון סיכון ו"יציאתם" מהחב' – לאחר שקרן הון הסיכון השקיעה את כספה בחב', מטרתה בסופו של דבר היא לממש את השקעותיה ולקבל תשואה במסגרת תהליך שנקרא Exit (=נניח שאחת מהקרנות השקיעה וקנתה מהחב' מניה בדולר, המטרה שלה היא למכור את המניה הזאת ב-100$). היציאה נעשית באחת מ-2 אפשרויות:


1. מכירת החברה / M & A – Merger and Acquisition – החב' (=שבה המשקיע השקיע את כספו) או הפעילות והנכסים העסקיים שלה נמכרת לחב' אחרת תמורת סכום כספי ומגיעה בעצם לסוף דרכה. ראה למשל: אפליקציית הניווט Waze שנמכרה לגוגל.


יצוין כי: השווי למכירת החברה נקבע במסגרת מו"מ בין החברה לרוכש. לעיתים התשלום עבור רכישת החב' ייעשה באמצעות הקצאת מניות בחב' הרוכשת, לעיתים בכסף מזומן ולעיתים בשילוב של השניים.


2. הנפקת החברה בבורסה / IPO – initial public offering – כאן החב' לא מגיעה לסוף דרכה אלא היא מציעה בבורסה את מניותיה למכירה לציבור מה שעשוי להכניס למשקיעים סכומי כסף גדולים (וכמובן לצאת לאחר מכן מן החב'). ראה למשל: חברת צ'ק פוינט הישראלית – העוסקת בפיתוח תוכנות לאבטחת מידע,


רשתות ומחשבים – שהונפקה ב-1996 בבורסה האמריקאית הנסדא"ק. יצוין כי: השווי להנפקת החברה בבורסה נקבע במסגרת מו"מ בין החברה לחתמים – שהם גופים בעלי מומחיות.