מעסיקים רבים אינם יודעים איפה נגמרת זכותו של העובד לפרטיותו ואיפה מתחילה זכותם, כמעסיקים, להגן על עסקם תוך ניהולו של העסק כרצונם.

עפ"י ההלכה אשר נקבעה בפסק דין על שם איסקוב נ' המדינה, לאור הערך הקנייני של המעסיק במקום העבודה והפררוגטיבה (הזכות) הניהולית שלו, רשאי המעסיק לקבוע באופן מידתי, את גבולות 'המותר והאסור' בשימוש במחשב וביישומיו, ולרבות האיסור מפני הגלישה באתרים מזיקים או אתרים אשר מסיחים דעתו של העובד מן העבודה וצרכיה.

 

המעסיק רשאי לפקח על פעילותם של העובדים

 

כמו כן, זכות הקניין של המעסיק והזכות הניהולית שלו, מקימות לו את הזכות להגן על רכושו הפיסי והווירטואלי האצור ברשת. אי לכך, רשאי המעסיק לנקוט באמצעים מוגברים של אבטחת המידע אשר נצבר ברשת, הנקלט בה והיוצא ממנה.

 

במסגרת זו, רשאי המעסיק לפקח על פעילותם של העובדים כדי לוודא שלא יעשו שימוש בלתי מורשה, או בלתי חוקי בכלי העבודה הווירטואלי והמידע המופקד בידם. בתוך כך, רשאי המעסיק לדרוש מן העובדים, כי יקדישו זמנם לעבודה ולא יסטו ל"שדות זרים" הפזורים לרוב על פני הרשת הווירטואלית העולמית. המעסיק רשאי להשתמש בטכנולוגיות שמטרתן לחסום מלכתחילה שימוש בלתי ראוי שעושים העובדים במחשב תחת מעקב ולקבוע סוגי הטכנולוגיות שישמשו במקום למעקב אחר העובדים.

 

המעסיק רשאי לקבוע מסגרת זמן גלישה ולאסור הכנסת ציוד "זר"

המעסיק רשאי לאסור על העובדים כניסה לאתרים מסוימים; לקבוע מסגרת זמן לגלישה באתרים; לאסור הכנסת ציוד "זר" לרשת, כגון דיסק נייד, סרטונים וכיו"ב. כמו כן, רשאי המעסיק לקבוע טכנולוגיות מעקב על פעולות העובדים במקום העבודה, וטכנולוגיות לחסימת שימוש בלתי ראוי. הוראותיו אלו של המעסיק יהיו בכפוף לעקרונות תום הלב, גילוי, שקיפות, לגיטימיות, מידתיות וצמידות למטרה.

המדובר על הצורך באיזון ראוי בין זכויות הצדדים ליחסי העבודה: זכות הקניין של המעסיק אל מול הזכות לפרטיותו של העובד. במערך זכויות אלו, נדרש איזון בין שני עיקרים אלה: מחד גיסא, זכות הקניין וזכותו הניהולית של המעסיק בקביעת גבולות השימוש בטכנולוגיות המחשב שהוא מעמיד לרשות העובד לצרכי עבודה וצרכיו הפרטיים, מאידך גיסא, עומדות לעובד הזכות לכבוד והזכות לפרטיות במקום העבודה, וזכותו לפרטיות ולהגנה מפני מעקב המעסיק בעבודה בנוגע לשימוש האישי שעושה העובד במחשב ובטכנולוגיות, והכל בכפוף למדיניות האסור והמותר בהקשר זה במקום העבודה.

 

זכותו של העובד לפרטיות מושפעת מגורמים שונים

זכותו של העובד לפרטיות אינה עומדת לו באופן מוחלט. ומושפעת אף היא, מטיבו של מקום העבודה, המדיניות במקום העבודה, סביבת העבודה, דרישות התפקיד, הדרישות לאי הפרת החוק בהתנהלותו של העובד, החובות המוגברות החלות על צדדים ליחסי עבודה וכיו"ב.

 

לפיכך, ובשים לב לאופיו ה"מעורב" של השימוש במרחב הווירטואלי, שהוא, לצרכי עבודה ולצרכיו האישיים של העובד גם יחד, יש לאזן בין התנהלותו של העובד במרחב הווירטואלי וההגנה הנדרשת על פרטיותו בתכתובת אישית, לבין האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק בהגנה על מקום העבודה.