הניסיון בתחום חדלות פירעון ("פשיטת רגל" לשעבר) מלמד, כי קיימות מספר שאלות חוזרות ונשנות, הנשאלות על ידי חייבים המתעניינים בהליכי חדלות פירעון.


לשם כך ריכזנו מבחר שאלות ותשובות בתחום חדלות פירעון.


מהו הליך חדלות פירעון/פשיטת רגל ולמי הוא מיועד?


מדובר בהליך משפטי המיועד לחייב (אדם או תאגיד) שאינו מצליח לעמוד בחובותיו או שהתחייבויותיו הכספיות עולות על שווי נכסיו.
קיימות שתי דרכים להיכנס להליך חדלות פירעון. האחת ע"י בקשה המוגשת בידי נושה למתן צו פתיחת הליכים (צו הפותח הליכי חדלות פירעון) כנגד החייב, והשנייה בקשת חייב למתן צו פתיחת הליכים, בה החייב מבקש להכריז על עצמו כחדל פירעון.

 

מה מטרת הליך חדלות פירעון?


ההליך נועד להסדיר פירעון חובותיו של חייב, הנמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון, וזאת לשם השגת שלוש מטרות:
א. להביא לשיקומו הכלכלי של החייב.
ב. להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
ג. לקדם את שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים.


מאיזה סכום של חובות החייב זכאי לפתוח בהליך חדלות פירעון?


חייב זכאי להגיש בקשה לחדלות פירעון ככל שחובותיו הינם מעל סך של 53,745 ₪.
ככל והחובות עולים על סך 161,236 ₪ (הסכום נכון להיום, אך מתעדכן מעת לעת) – הבקשה תוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וההליך יתנהל בבית המשפט.
ככל שהחובות נמוכים מסך 161,236 ₪ - הבקשה תוגש לרשם ההוצל"פ וההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל.


מהם היתרונות שיש בהליך חדלות פירעון?

 

להלן, בתמצית, עיקרי היתרונות בהליך חדלות פירעון:
1. קבלת הפטר ומחיקת חובות - היתרון הגדול נעוץ בעובדה שבסיום ההליך החייב צפוי לקבל הפטר, פטור, מהחובות שהיו לו ערב הכניסה להליך.

2. ההליך מונע מהנושים לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים או הליכי גבייה כנגד החייב. במהלך ההליך החייב יכול לנהל את חייו ברוגע, ללא לחץ כלכלי או משפטי.

3. ביטול עיקולים שהוטלו במסגרת ההוצאה לפועל – עם מתן צו פתיחת הליכים מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, לרבות עיקולים שהוטלו על משכורתו של החייב, על חשבון העו"ש של החייב, וכדו'.

4. הפסקת תשלומים לנושים באופן פרטני - במסגרת ההליך החייב מפסיק לשלם לנושים באופן פרטני. החייב משלם תשלום חודשי קבוע אשר באופן כללי מחושב על בסיס ההפרש בין הכנסותיו לבין הוצאותיו החודשיות, ובהתאם לנוסחה מוגדרת של הממונה על הליכי חדלות פירעון. תשלום זה נצבר בקופת תשלומים ("קופת הנשייה") ומשמש לתשלום לכלל הנושים במסגרת ההפטר.

5. קיצור תקופת ההליך - בעבר, חייבים אשר היו נכנסים להליך פשיטת רגל היו יכולים למצוא עצמם בהליך גם במשך 10 שנים (ואף יותר) מבלי שניתן להם הפטר סופי מחובותיהם. כיום, לאחר כניסתו לתוקף של החוק החדש, המועדים הקבועים להליך מוגדרים, ברורים, וקצרים משמעותית ממשך ההליך שהיה נהוג בעבר. ככלל, ההליך מתוחם לארבע שנים, ובמקרים חריגים אפשר לקצרו או להאריכו.

 

מהם החסרונות שיש לחייב בהליך חדלות פירעון?


עיקרי החסרונות בהליך, מבחינת החייב, הם:


1. ביטול פעולות או עסקאות שבוצעו שלא כדין - בית המשפט רשאי לבטל פעולות או עסקאות שהחייב ביצע לפני תחילת ההליך, ואשר גרמו להוצאת נכסים מידיו, שלא כדין.

ככלל, הפעולות שבית משפט רשאי להורות על ביטולן כוללות פעולות של החייב שגרמו להעדפת נושים, פעולות שנעשו ללא תמורה או תמורה שאינה הולמת, וכן פעולות שבוצעו במטרה להבריח נכס מהנושים. ביטול פעולות אינו דבר של מה בכך, ויעשה רק לאחר בירור משפטי מעמיק הבוחן את נסיבות הפעולה אותה מבוקש לבטל.

נבהיר כי חייב שלא ביצע כל פעולה מאלו שמנינו לעיל - ממילא אין לו מה לדאוג. חייב שביצע איזו מהפעולות שמנינו, מוטב יעשה אם יפנה לעו"ד המתמחה בחדלות פירעון, על מנת שזה ייעץ לו בדבר דרך הפעולה המיטבית בנסיבותיו.

 

2. הגבלות – עם מתן צו פתיחת הליכים יוטלו על החייב ההגבלות הבאות:
א. הוא יוכרז כלקוח מוגבל מיוחד בבנק (אך יוכל להמשיך לנהל חשבון ביתרת זכות).
ב. הוא לא יוכל לקבל דרכון, ויוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. את הצו ניתן לבטל לצורך מטרות חשובות כמו טיפול רפואי או חתונה של קרוב מדרגה ראשונה.
ג. הוא יוגבל מלהשתמש בכרטיס אשראי, למעט כרטיס דביט.
יש לשים לב שההגבלות הנ"ל ממילא יכולות להיות מוטלות בהוצאה לפועל, ולכן אין בהן בכדי להוות חיסרון אמיתי להליך חדלות פירעון.


3. ירושות וזכיות שמתקבלות בידי החייב במהלך ההליך, משמשות לתשלום החובות.


לסיכום


סוף מעשה במחשבה תחילה. הליך חדלות פירעון הינו מורכב. בצד היתרונות הרבים ישנם לעתים "מוקשים" אשר יש "לפרק" בטרם מתחילים בהליך, לנתח אותם ולהתכונן להתמודדות הנכונה ביחס אליהם.


חזקה על עו"ד המתמחה בהליך חדלות פירעון שיפעל להשגת התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח - קבלת הפטר מחובותיו במינימום תשלומים לנושים.


*עו"ד אוריאל זעירא הינו עו"ד לחדלות פירעון ומרצה למשפטים, מכהן כסגן יו"ר של ועדת חדלות פירעון של לשכת עורכי הדין, ומתמחה בהסדרי נושים וחדלות פירעון של חברות ויחידים.


*עו"ד רועי זילברפלד מכהן כחבר בוועדת חדלות פירעון של לשכת עורכי הדין, בעל תואר ראשון ושני במשפטים (בהצטיינות), מתמחה בחדלות פירעון, הפטר/גביית חובות ודיני בנקאות.