כמה כלבים ניתן להחזיק בדירת מגורים?

מאת: עו"ד בן קרפל / עו"ד יעקב עפרוני

לא פעם נשאלת השאלה האם קיים בסיס חוקי לכמות הכלבים שיכולים להיות בחזקתו של יחיד?

בשונה ממדינות מערביות בעולם, בהם ניתן למצוא בקלות רבה תשובות לשאלה זו (בצרפת כמות הכלבים שיחיד יכול להחזיק עומדת על 9), הרי שנכון לרגע כתיבת שורות אלו, במדינת ישראל לא ניתן למצוא תשובות מבוססות בחקיקה ראשית. תשובות חלקיות ניתן למצוא בחוקי העזר של הרשויות המקומיות.

לצערנו, המחוקק לא חשב לתת לנושא ביטוי מספק והולם ובעצם קיימת לאקונה חוקית אמיתית בכל הקשור להחזקת כלבים בבתי מגורים.
המציאות אם כך, משאירה כלבנים ו/או חובבי כלבים רבים ללא תשובות, לנוכח העובדה כי, אין חוק חד משמעי המגדיר את הנושא.

ישנם כאלו החושבים כי המצב הקיים כפי שהוא עדיף, אולם אלו אינם לוקחים בחשבון את העובדה כי כאשר הדברים לא מוגדרים, תחומים וידועים מראש, הם פתוחים לפרשנות ובמקרה שלנו חוקי העזר, רובם ככולם, מעניקים כוח בלתי סביר לווטרינר הרשותי ונתונים לפרשנותו הבלעדית.

לצורך הבדיקה נבדקו שני חוקי עזר עירוניים של שתי ערים גדולות במדינת ישראל, האחת היא תל אביב והשנייה היא חיפה.

חוק העזר של עיריית חיפה בדבר פיקוח על כלבים וחתולים, לא מתייחס באופן ישיר למספר הכלבים שמותר ליחיד להחזיק, הוא כן מתייחס לסיטואציות בהן ניתן יהיה לא להוציא רישיון או לבטל רישיון קיים.

חשוב לציין כי, כאשר לא ניתן רישיון ו/או מבוטל רישיון, למנהל ישנן סמכויות מרחיקות לכת עד כדי החרמת והמתת כלבים, זוהי ההתייחסות הקרובה ביותר לענייננו בחוק העזר של עיריית חיפה:

"המנהל רשאי להגביל את מספר הכלבים או החתולים שבהחזקת אדם אחד אם הם מהווים מטרד, מפגע תברואי או סיכון לציבור".
נשאלת השאלה מיהו אותו מנהל? התשובה הינה: "הרופא הוטרינר שמועצת הרשות המקומית מינתה אותו להיות מנהל השירות הוטרינרי של הרשות המקומית;"

כלומר, ניתן לראות בברור כי, בעיריית חיפה אין תשובה חד-משמעית לשאלה כמה כלבים יכול יחיד להחזיק במחיצתו?
הדבר היחידי הקיים בחוק העזר, הינה מאין תנייה מגבילה שאומרת שהמנהל יהיה רשאי להגביל את מספר הכלבים רק אם הם מהווים מפגע תברואתי או סיכון לציבור.

אם כן, בידי מי לקבוע האם אותם כלבים מהווים מפגע תברואתי או סיכון לציבור? גם על כך התשובה הינה: אותו מנהל!
והנה לנו דוגמא פורמאלית ומבוססת לכוח הבלתי יאומן שמוענק לאותו מנהל, מבלי יכולת ממשית לערער עליו.

בחוק העזר הספציפי הנ"ל מגדילים לעשות, כאשר נקבע מנגנון שפוטר את הרשות המקומית או מי מטעמה לשלם פיצויים לתושבים שנפגעו מהתנהלות הרשות "הרשות המקומית או מי שפועל בשמה ומטעמה, פטורים מתשלום פיצוי בשל פעולה או מחדל שעשו או נמנעו מעשייתם, לפי הענין, לפי הוראות חוק עזר זה".

ספק רק אם סעיף זה היה עומד במבחני מידתיות וסבירות חוקתיים, אך זהו המצב כפי שהוא נכון להיום.

חוק העזר של עיריית תל אביב-יפו גם הוא עמום, בנוגע לשאלת כמות הכלבים שיחיד יכול להחזיק וגם הוא מדבר על הסיטואציה בה הרופא הווטרינר רשאי לסרב לתת רישיון, כבר נכתב מהן ההשלכות במקרה של רישיון שלא ניתן.

על פי חוקי העזר של עיריית תל אביב-יפו ניתן לסרב לתת רישיון כאשר:

"לאותו אדם יותר מכלב אחד", השוני בחוק העזר של עיריית תל אביב-יפו לעומת עיריית חיפה הינו, שכוחו של הווטרינר הרשותי מוגבל רק לסירוב לתת רישיון, והסמכות לבטל רישיון קיים, ניתנה רק לראש העירייה עצמו כאשר, גם במקרה דנן ההחלטה הינה סופית ובלתי ניתנת לערעור.

לסיכום:

במדינת ישראל המחוקק לא מצא צורך לתת ביטוי אמיתי בחקיקה ראשית ו/או בתקנות לכמות הכלבים שמותר ליחיד להחזיק, הסמכות נתונה במקרים אלו לרשויות המקומיות שמחוקקות חוקי עזר עירוניים וגם שם, לצערינו, אין תשובה חד-משמעית בעניין.

כאשר לא מוצאים תשובות בחוק הכתוב, הולכים לפסיקה ולאחר חיפוש פסיקות רלווטניות לשאלה ניתן לומר כי, התשובה היא לא בכמות הכלבים אלא בנזק הסביבתי שהם גורמים או עתידים לגרום, כלומר אדם שמחזיק 10 כלבים בדירת מגורים ומצליח לנטרל את הריחות והרעש לא ייחשב כעובר על החוק.

באותה הנשימה, מהרגע שיתחילו לזרום תלונות על אותו אדם לווטרינר הרשותי ו/או לרשות המקומית שתעביר את התלונות לווטרינר הרשותי, לזה האחרון, יש את הסמכות החוקית ברוב רובם המכריע של חוקי העזר לבטל את רישון ההחזקה של אותם כלבים שבבעלות האדם המחזיק בהם ומתוקף כך, להחרימם ובמקרים גרועים יותר אף להמיתם.

בנוסף קיימים פסקי דין של רשויות ווטרינריות שתבעו מחזיקי כלבים וחתולים בדיוק בשל אותה טענה שהכלבים והחתולים גרמו לריחות ולרעש בלתי נסבל לשכנים המתגוררים בסמיכות.

לצערנו, במקרים כאלה הנטייה החד-משמעית של בתי המשפט היא לטובת הרשות וכמובן לטובת אלו שנפגעו מאותו מפגע סביבתי.

נראה כי אין מנוס והגיעה השעה להתאחדות הישראלית לכלבנות ועמותות דומות לה, לפעול לקידום חקיקה שתסדיר, תבאר ותקבע מסמרות בעניין החזקת כלבים ו/או חתולים בדירות מגורים ובבתים, כפי שנהוג במדינות מערביות רבות בעולם, וזאת בכדי להוציא את הכוח הבלתי נתפס, שבמכוון או שלא, ניתן לווטרינרים הרשותיים.

בימים אלו כותבי שורות אלו, עמלים ביחד עם עוד אנשים יקרים מעולם המשפט, על הקמת וועדת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין, וועדה זו תרכז בתוכה את עורכי הדין המובילים בישראל אשר לעיסוקם זיקה לעולם בעלי החיים. בוועדה יועלו הצעות לייעול ושדרוג חיי מחזיקי הכלבים במדינת ישראל והבאת אותן הצעות גם לרמה התחיקתית.