סרטן ערמונית הינו סרטן שנפוץ בעיקר אצל חולים מבוגרים ולעיתים נדירות יותר מופיע אצל חולים צעירים. סרטן הערמונית בדרך כלל מתפתח באופן איטי ביותר, אך לעיתים הוא מופיע בצורה אלימה יותר שיכולה תוך זמן קצר יחסית לשלוח גרורות (לרוב לעמוד השדרה).


הספרות המקובלת מדברת על סיכויי החלמה גבוהים מאוד המתקרבים ל 100% כאשר מגלים את הסרטן בשלב מוקדם ומקומי, ואילו סיכויים נמוכים משמעותית כאשר מדובר על סרטן שנהפך לגרורתי, עם תוחלת חיים ממוצעת של 5 שנים. נהוג לבחון את "אלימות" הסרטן במספר מדדים, שהבולטים הם רמת גליסון (ממאירות), ופיזור הגידול - דהיינו, גידול מקומי או מפוזר (גרורותי).


בעבר היו הנחיות לבדיקת סקר של PSA שמוגדר על ידי קופות החולים כ"סמן סרטן", לכל החולים בגיל מבוגר, אך לאור העובדה שלעיתים מדד זה גרם לטיפולים מיותרים, הוא לא הומלץ כבדיקת סקר, אך עדיין נותר כמדד ולמעשה כבדיקה היחידה שיכולה לגלות להחשיד לסרטן הערמונית.

 

מתי רופא המשפחה חייב להפנות לבירור נוסף?


נהוג להפנות לבירור כאשר במשפחה קיימים קרובים שחולים בסרטן הערמונית או סרטן השד, וכן כאשר יש עדות לקיומם של סוגי סרטן נוספים שקשורים לגנים גנטיים שעשויים להוות סיכון יתר להתפתחות הסרטן.

 

כמו כן, לעיתים תלונות על בעיה בערמונית, דחיפות או תכיפות במתן שתן, עשויים אף הם לרמז על בעיה בערמונית שמצריך בירור נוסף.


קופות החולים נוהגות לשלוח לבירור כאשר ערך ה PSA גבוה מערך 4, כאשר באירופה נהוג לשלוח לבירור כבר מערך 3. בדרך כלל, יבקשו לעשות בדיקת חוזרת כעבור זמן קצר, ובמידת הצורך לבצע ביופסיה, ועל פי הממצא לבחור בדרך טיפול, שכולל כריתה של הערמונית, הקרנות, וטיפול הורמונלי. הרעיון המרכזי הוא למנוע מהסרטן מלהתפשט בגוף.


מכיוון שבדיקת ה PSA הינה הבדיקה המעבדתית היחידה כיום שיכולה לרמז על סרטן הערמונית, ובעיקר לאור סיכויי ההצלחה הגבוהים כאשר מגלים את הסרטן בשלב מוקדם, חשוב ביותר להיות ערני לסימפטומים של המחלה, ולפנות לבירור אצל רופא המשפחה.


אלא שעקב תחלואיה של הרפואה הציבורית, והעובדה שקופות החולים מקצות דקות ספורות לכל מטופל, לעיתים רופאי המשפחה לא שמים דגש מספיק לתלונות המטופל, ולכן חשוב ליזום בירור על ידי המטופל שכולל בעיות משפחתיות, בעיות קליניות חריגות.


נציין שמשרדנו נתקל לא אחת ברשלנות של רופאי המשפחה שלא נטלו אנמנזה ובכך לא בוצע בירור נוסף הכרחי. במקרים אחרים אנו נתקלים ברשלנות חמורה עוד יותר כאשר רופא המשפחה לא בודק ולכן לא מעדכן את המטופל על תוצאות פתולוגיות בבדיקות הדם, ובכך החולה לא מקבל את הטיפול הנדרש למיגור הסרטן כאשר הוא עוד מקומי.


אמנם במקרים כאלו, נפסקים פיצויים במיליוני שקלים, תלוי בגיל החולה ובכושר השתכרותו, אך כספים אלו כבר לא יסייעו בידי החולה.

 

הכותב הינו עו"ד יוסי טולדנו, ממשרד שטובר טולדנו המתמחה בתביעות רשלנות רפואית מורכבות, והינו מנהל פורום ארצי באתר LAWGUIDE בנושא סרטן.