משפחה שנגזר עליה לגדל ילד נכה, בין אם הנכות נגרמה עקב מום מולד, מום שנגרם במהלך לידה לא תקינה, או עקב סיבוך רפואי או אירוע כזה אחר לאחר הלידה, כרוך, באופן טבעי, בעומס נפשי קשה מאוד. אולם, לאחר זמן לא רב, המשפחה מבינה כי אף העול הכלכלי הכבד עשוי להכביד מאוד על חיי המשפחה. המוסד לביטוח הלאומי, המכיר בעול הכלכלי הכבד, מעניק קצבאות חודשיות למשפחה, שאמנם אינן גבוהות אך הן מסייעת למשפחה לכסות חלק מן ההוצאות.
חשוב לציין כי ביחס לקטינים הסובלים מנכויות קשות, לרוב הגמלה משולמת מגיל 91 ימים עד מלאת לו 18 שנים, למעט נכויות כגון עיוורון ותסמונת דאון המשולמות מיומו הראשון, בהתאם לליקוי שיש לקטין ובהתאם למידת התלות שלו בזולת. לילד הסובל מיותר מליקוי אחד המזכה אותו בגמלה, תשולם הגמלה על-פי הליקוי המזכה בסכום הגבוה יותר. הזכאות לגמלה אינה לצמיתות, והיא תיבדק מעת לעת עד גיל 18, על פי תנאים ומבחני זכאות שנקבעו בתקנות, המותאמים לגיל הילד ולמחלה שהוא סובל ממנה. סכום הגמלאות כאמור תלוי במורכבות הנכות ובצורך בעזרת הזולת, והן נעות בסדרי גודל של בין 1,000 שקלים לכ- 3,200 שקלים.
לאחר גיל 18, בנוסף לקצבת הנכות הכללית, יש זכאות לקצבאות נוספות כגון קצבת ניידות וקצבת שירותים מיוחדים אשר מעלות את הקצבה בשיעורים ניכרים.
על האפשרות להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית
חשוב לציין, כי פעמים רבות בנוסף לקצבאות המתקבלות מהמוסד לביטוח לאומי, ההורים לא מודעים לאפשרות של הגשת תביעת רשלנות רפואית. כך כאשר מדובר במום מולד גנטי (לדוגמא: מחלת די גורג', תסמונת דאון, X שביר, תלסמיה, דנדי ווקר ועוד), או מום מבני (חסר של קורפוס קולוזום, פגיעה בחומר אפור/לבן, הרחבת חדרים ועוד), במקרים אלו יש לבחון אם ניתן היה לאתר את המומים בבדיקות במסגרת מעקב ההריון.
לעיתים יש לבחון אם הנכות נגרמה עקב מצוקה עוברית בסמוך ללידה, וכתוצאה מכך היילוד סבל ממצוקה עוברית קשה. במקרה כזה, יש לבחון האם הצוות הרפואי פעל נכון ועל פי הספרות הרפואית המקובלת.
יש לבחון, במידה והנכות נגרמה במהלך חייו של הילד או הנפגע, האם הגורם לנזק אובחן וטופל כראוי (לדוגמא זיהום שלא אובחן ולא טופל במועד, דימומים, וחסימות של מערכות בגוף שלא אובחנו, ועוד).
בתביעות רשלנות רפואית שצוינו לעיל לרוב מדובר בנזקים משמעותיים, ולכן בתי המשפט מפצים את הנפגע בסכומים גבוהים מאוד שעולים לכדי מיליוני שקלים. כספים אלו נועדו לכסות את העלויות עבור הנזקים שנגרמו וייגרמו לו בהמשך חייו.
רק לשם ההמחשה, משרדנו שטיפל בקטין בזכויותיו בביטוח הלאומי, הבחין כי המום מסוג מיקרוצפליה ו- IUGR שנמצאו אצל הקטין, ניתנים היו לאבחון במהלך ההריון. תביעה הוגשה בעניין, ולאחרונה, כעבור שנתיים מיום הגשתה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים על סכום של כ- 13.5 מיליון שקלים, ולאחר ניכוי כספי הביטוח הלאומי, כ- 11.5 מיליון שקלים (ת"א 12074-07-10).
יש לך שאלה?
פורום רשלנות רפואית אונקולוגיה | סרטן
כספים אלו שמתקבלים בידי הקטין, משמשים אותו ואת משפחתו לצורך הענקת איכות חיים משופרת ולקבלת טיפולים רפואיים ופרא - רפואיים לשם שיפור מצבו ומניעת התדרדרות.
אכן, כאשר נגזר על משפחה לגדל ילד עם מומים קשים, הם מוצאים עצמם מול אתגר בלתי רגיל. אולם, חשוב לדעת במיוחד בשלב קשה זה לבחון את הזכויות, בראש ובראשונה במוסד לביטוח לאומי ומיד לאחר מכן בגורמים שעשויים היו למנוע את התוצאה הקשה, במקרים המתאימים לכך.
עודכן ב: 09/07/2015