אירוע תאונתי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי מוגדר כאירוע שניתן למקד אותו בזמן ובמקום. על האירוע להתרחש תוך כדי ועקב העבודה ולגרום למבוטח לנזק או לאי כושר.


בפס"דשניתן על ידי ביה"ד האזורי בנצרת, עסקינן בנהג אוטובוס שהגיש תביעה לביטוח לאומי עקב פגיעה בגב. ביום הפגיעה הוא נהג באוטובוס שלא נהג בו בדרך קבע ובתנוחה שלא היה מורגל אליה. המוסד לביטוח לאומי טען כי לא ניתן להגדיר את האירוע כאירוע תאונתי היות ולא ניתן למקם את האירוע בזמן ובמקום. אלא טען שמדובר בהיווצרות תחושת כאב פיזיולוגי. וכי אין למנות מומחה רפואי היות והכאבים שחש התובע נובעים מרקע תחלואתי קודם.


תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי:


"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".


בסעיף 83 לחוק הביטוח לאומי נקבעה חזקת סיבתיות. סעיף 83 נחלק לשניים: בסיפא של הסעיף נקבע כי אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".


כב' השופטת יעקבס ניתחה את סעיף 83 בכל הקשור לפגיעות גב וקבעהייתכנו תאונות שייגרמו עקב גורמים שנראים לעין כגון, נפילה, חתך, וכו'. ייתכנו תאונות אשר יגרמו לאו דווקא על די גורמים הנראים לעין.


פגיעה בגב בעקבות תנוחה לא נכונה יכול ותיחשב כפגיעה על ידי גורם שאינו נראה לעין ועל כן במקרים מהסוג הזה יש צורך במינוי מומחה רפואי שיבחן רקע תחלואתי קודם של התובע ויבדוק השפעת האירוע הנטען על מצבו הרפואי של התובע