חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות חוקק בשנת 1969 (לפני כ- 44 שנים) ותוקן מאז מספר פעמים. תיקונים אלו לא שינו באופן משמעותי את תנאי הרישום ולא תרמו להתאמתו לעת הזאת, לא בנוגע לרמת הקבלנים ולא בנוגע להסדרת הכשרה מתאימה לעוסקים במקצוע.


בדרך כלל, החקיקה לא הביאה לשינויי כלשהו בטיב עבודות הבנייה המבוצעות בארץ, והיא לא גרמה לשינוי מהותי ביחס של הציבור אל הקבלנים, לא הוסיפה לשמם ודעת הציבור למגזר זה נותר כשהיה - חוסר אימון וחשדנות בכל הקשור ליושרם והתנהגותם.


עם זאת, אין כמעט גוף בארץ, ציבורי או ממשלתי , עיסקי או אפילו פרטי, שאינו דורש את תעודת הקבלן הרשום, לעיתים כחלק מתנאי מכרז פומבי, לעיתים במסגרת רשימת דרישות שהוא מציב בפני מתמודדים לביצוע עבודה.


כיום רשומים בפנקס הקבלנים למעלה מ- 10,100 קבלנים, רובם, אינם עוסקים בפועל בביצוע עבודות הנדסה בנאיות, חלק גדול מהם רשום בכפילות שיוצרת בלבול בקרב הציבור הרחב.


למרות הדרישה להציג רישיון קבלן לפני ההתקשרות לביצוע עבודה בנאית, אין הקפדה על ביצוע העבודות בפועל על ידי קבלן רשום. הבדיקה נעשית בשלב המכרז ולא במהלך הביצוע של העבודות בשטח. יוצא מכך שהרבה מאוד מהבניה מתבצעת בפועל על ידי קבלנים שאינם רשומים. למעשה, העבודות באתרי הבנייה מתבצעים בפועל על ידי קבלנים שאינם רשומים, או תחת המטריה של קבלן רשום או יזם זה או אחר, ובעיקר, נמצא שהרבה מאוד קבלני משנה אינם רשומים.


מאחר ואין די אכיפה ופיקוח, הרי שגם אלה שמבצעים את העבודות בניגוד לחוק, אינם חוששים מפעילותם הבלתי חוקית.


כאמור, בניגוד למתואר לעיל, הקבלנים שאינם רשומים נתקלים בדרישה של מזמיני העבודה להציג רישין קבלן לפני התקשרות לביצוע עבודות בנאיות ועל כן חובה על העוסקים בתחום, להיערך לכך ולפעול מיידית להסדרת רישומם בפנקס הקבלנים כחוק.


מהן מטרותיו של חוק רישום קבלנים?


מטרתו העיקרית של חוק רישום קבלנים הוא פיקוח אחר עבודות הנדסה בנאיות באופן בו עבודות אלה, בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים, יבוצעו על ידי מי שזכאי להירשם בפנקס הקבלנים ועומד בהוראות חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969.


במילים אחרות מטרתו של החוק היא להבטיח כי לקבלנים המבקשים לבצע עבודות קבלנות - יהיו הניסיון, הידע והיכולת הכספית והציוד הדרושים לביצוע העבודות שהם מבקשים לבצע. כך, בדברי ההסבר של סעיף 6 לחוק, צוין כי:


"הוראה זו באה להבטיח את קיום המטרה שלה נועד החוק, והיא שאך ורק קבלנים הממלאים אחרי תנאים מסוימים יוכלו לבצע עבודות".
בית המשפט דן בהרחבה במטרתו של חוק רישום קבלנים, וישנם לא מעט החלטות וקביעות בנושא.

 

למשל בענין קריסת גשר המכביה נאמר בפסק הדין: "מטרת חוק רישום קבלנים הייתה למנוע ביצוע בלתי תקין של מבנים, בשל חוסר מיומנות, כפי שנאמר בהצעת חוק רישום קבלנים, תשכ"ט1969- (ה"ח תשכ"ט, עמ' 254). כפי שאמר בעת הדיון בכנסת שר השיכון דאז, ח"כ מ' בנטוב (ד"כ 55, 3167): "לא יעלה על הדעת שירשו לאדם שאיננו מוסמך להיות מנתח – לנתח מישהו. הוא הדין לגבי דירות".


האם מטרות החוק מושגות בפועל?


האם המטרה המוצהרת של החקיקה כפי שהיא מוצגת בפסקי הדין ובחוות דעת ובהסברים לדברי החקיקה, אומנם הושגה או מושגת בפועל? האם רשם הקבלנים והגופים השותפים לביצוע ויישום החוק לרישום קבלנים ערים לחשיבות הרישום בפנקס? והאם, מלבד להחמיר בדרישות ולקבוע כללים חדשות לבקרים, לעיתים בלתי אפשריים לאלה המבקשים לעסוק בתחום, האם הם עושים דבר מה במטרה להכשיר את דור ההמשך, וללמד את המקצוע, ולאכוף אותו בצורה יעילה?


נראה, כי בכל הקשור לרישום קבלנים בשנים האחרונות תהליך קבלת ההחלטות האחרונות עבר שינוי ויש הטוענים כי הוא הפך להיות לא שיטתי , מלווה בחוסר נגישות וחוסר שקיפות בכל הקשור לכללי הרישום ולהתנהלות הרשות, על רקע שינויים בהוראות החוק ללא חקיקה מסודרת, עד כדי סגירת דלתות בפני המבקשים להיכנס בשערי פנקס הקבלנים.

 

יש לך שאלה?

פורום רישום קבלנים


התחושה שקיימת בציבור הקבלנים הבלתי רשומים וגם אלה הרשומים הפונים לרשות, שההחלטות מתקבלות ללא התחשבות מינימלית בגורמי מקרו המשפיעים על התנהלותם, על עיסוקם ועל פרנסתם, וללא שום התחשבות בעתידם המקצועי, בחינוכם לעתיד וגם ללא כל התחשבות בסביבה הכלכלית שבה הם פועלים.


לכן, חשוב לפעול לשינויים בתפיסה הקיימת כיום אצל רשם הקבלנים והגופים המלווים אותו בעבודתו, כדי להבטיח שינויים תוך שימת דגש מיוחד על ההכשרות המקצועיות, כדי לעמוד בייעדי החוק ובמטרותיו המוצהרות.