נהיגה בשכרות

המאמר עוסק במקרה אמיתי שבו נעצר לקוח שלי בגין נהיגה במהירות מופרזת ובנוסף לכך הוגש נגדו כתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

במהלך חודש מאי השנה (2013) נעצר הלקוח שלי (להלן: "הנהג") ע"י שוטר תנועה, שטען כי הנהג נמדד נוסע ברכבו במהירות של 170 קמ"ש בכביש שבו המהירות המותרת 90 קמ"ש, תוך כדי בדיקה עלה חשדו של השוטר כי הנהג מצוי בגילופין, אי לכך נערכה לנהג בדיקת נשיפון בה נכשל ובשל כך נערכה גם בדיקת שכרות באמצעות מכשיר הינשוף, שבסופה נתנה תוצאת מדידה של 220 מקרו גרם, שהיא מדידה הנמוכה מהסף האסור שהוא 290 מ"ג. יחד עם זאת, נכשל הנהג בבדיקת ההתנהגות (מאפיינים) לפיה לא צלח במבחני העמידה-מתנדנד, הליכה על הקו-חורג וזקוק לתמיכה וכן במבחן הבאת האצבע אל האף לא צלח. לבסוף הוגש כנגד הנהג כתב אישום בגין המהירות המופרזת וכן נהיגה בשכרות. רשיונו נפסל למשך 30 יום ואף נפסל ל-6 חדשים עד תום ההליכים, וזאת לאור האישומים החמורים.

הנהג פנה אלי לאחר שנפסל עד לתום ההליכים (בהליך הפסילה היה מיוצג ע"י עו"ד אחר) ולאחר שבחנתי את חומר הראיות,נפגשתי עם התובע המשטרתי ושכנעתי אותו באמצעות מסמכים, מאמרים משפטיים ופסקי דין שונים, שלא היה מקום לייחס לנהג אישום בעבירת השכרות על אף בדיקת המאפיינים שבה לכאורה נכשל הנהג, טענותי התקבלו וכתוצאה נמחק האישום של נהיגה בשכרות. כך גם בראיות בעבירת המהירות נמצאו מחדלי חקירה שבסופו של דבר תוקן גם האישום בעבירת המהירות למהירות 150 קמ"ש במקום 170 קמ"ש.

על אף שלנהג היה תנאי של 4 חדשי פסילה על תנאי בר הפעלה בשל עבירת מהירות קודמת סיימתי את התיק ב-6 חודשי הפסילה בלבד שהוטלה על הנהג בבקשה לפסילתו עד תום ההליכים.

אילו הורשע בעבירת השכרות הרי שעל-פי חוק היה נפסל למשך 24 חודשים בפועל, שכן זהו עונש מינימום לצד עבירת השכרות.