אין זה סוד שמאות אלפי דירות במדינת ישראל רעועות, ישנות, ונדרשות לחיזוק כנגד רעידות אדמה. הנוסחה לחיזוק בניין כנגד רעידות אדמה היא בבחירת עורך דין המתמחה בתחום זה ושמאחוריו ניסיון והתמחות ספציפיים, ממש כמו שהולכים לרופא מומחה שלו ההכשרה והניסיון הייחודיים.

 

לאחרונה, יותר מתמיד התעורר הצורך להכיר את תחום התמ"א וזאת לאור השינויים שייכנסו בחודש הבא (אוגוסט 2016) כתוצאה מדיון שהובא למועצה הארצית לתכנון ולבניה מטעם הממשלה.

 

המגמה המסתמנת בתיקון החדש לתמ"א 38, שבהליכי הריסה ובניה מחדש יינתנו תמריצים לפי פרשנות מרחיבה. ולא כמו שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש לפרש לפי הפרשנות המצמצמת.

 

ההבדל בין הפרשנות המרחיבה לזו המצמצמת, בין השאר, הוא בתמורות שיינתנו לדיירים. כך אם במצב של הפרשנות המצמצמת שטח הקומה הקיימת לא ישתנה בתמורה לדייר ולעיתים אף יפחת, הרי שבפרשנות המרחיבה ינוצלו כל זכויות הבניה גם כאלו שלו מומשו שהבניין היה קיים וייתכן מצב בו דייר יקבל שטח העולה על שטח דירתו לפני הפרויקט. הפרשנות המרחיבה מגדירה את שטח הקומה כ"קומה הרעיונית".

תחשיב הקומה הרעיונית יאפשר, על פי רוב, כדאיות כלכלית, יפתח צוהר להתקשרויות עם יזמים ויאפשר את התחדשותן של מאות אלפי הדירות שנדרשות כיום לחיזוק כנגד רעידות אדמה.

 

בתמורה יקבל היזם שנבחר על ידי הדיירים, זכויות מוגדלות וזאת מאחר ואלו נגזרות משטח הקומה הרעיונית. החוקר למועצה הארצית/ לממשלה שנבחר לייעץ לה, קבע לאחרונה בדו"ח מטעמו (שעל פי אותו דו"ח צפויה להיות מאושרת תמ"א 38 בגרסתה החדשה) כי קיימת עדיפות לעיקרון הקומה הרעיונית, הן מהטעם התכנוני שאין לקפח בעלי מבנים שלא ניצלו קודם לכן זכויות שהיו מוקנות להם, והן מהטעם שפרשנות הקומה הרעיונית תגרום לאחידות והתאמה בין כל הבניינים ברחוב ובשטח התכנון בעתיד.

 

שיקול הדעת של מוסדות התכנון המקומיים

 

למרות הקו החיובי המסתמן מטעם הממשלה, שיאפשר כאמור ייתכנות לפרויקטים בתחום תמ"א 38, סעיף 22 לתמ"א 38 מאפשר לאותם מוסדות תכנון מקומיים להפעיל שיקול דעת בבואם לאשר בקשה להיתר לחיזוקו של הבניין כנגד רעידות אדמה.

 

החשש העיקרי של ראשי ערים רבות הוא ב"הצפת" הערים בדירות חדשות שתבנינה, ללא מענה בתשתיות, מוסדות ציבור, שטחים פתוחים ירוקים ועוד. על כן, דיירים רבים שמעוניינים לחזק את בניינם הרעוע, נתקלים לא אחת בעיכובים לא סבירים מטעם העיריות השונות.

 

חשוב להדגיש כי הרבה ראשי ערים ומהבולטים שבהן ראש עיריית גבעתיים, כלל אינם מאמינים בהתחדשות על פי תמ"א 38 בהיתר בניה ומעדיפים תכנון כוללני של מספר בניינים על פי תכניות רחבות היקף שתאפשרנה הפרשות לצרכי ציבור, וכך באופן שיטתי מחליטים לדחות בקשות להיתר לפי תמ"א 38.

 

מאות בעלי דירות, החליטו להגיש ערר על גישה מצמצמת זו של העיריות שאינן "מתלהבות" מתוספת לפי בקשות להיתר בין בחיזוק מצב קיים ובין בהריסה ובניה מחדש של בניינים בודדים.

 

בחודשים הקרובים נבחן כיצד ועדת הערר לתכנון ולבניה שאליה הוגשו העררים, תפרש את עקרון זה והאם הוא חוסה תחת סעיף 22 המאפשר למוסד התכנון להפעיל שיקול דעת כאמור למנוע חיזוק בניין כנגד רעידות אדמה.

 

כלים נוספים שמפעילים מוסדות התכנון למניעת תמ"א 38

 

במבחן התוצאה, לאחרונה קיימת האטה בתחום ההתחדשות העירונית. עמדת ראשי הערים כי "הם לוקחים צעד אחד אחורה בשביל שני צעדים קדימה בעתיד".

 

אותם "שני צעדים קדימה בעתיד" מתפרשים כתכניות רחבות היקף שתאפשרנה מחד תוספת קומות ודירות ומאידך הפרשות לצרכי ציבור שתיתנה מענה לאותה תוספת יחידות דיור בשכונות הצפופות.

 

ולא אחת, ובדגש על התקופה האחרונה דוחים מוסדות התכנון בקשות לחזוק בניין כנגד רעידות אדמה על הסף מבלי להפעיל שיקול דעת עקרוני על פי כל מקרה לגופו בטענה כי "בעתיד" תקודם תכנית רחבת היקף ברזולוציה מקומית ולכן אין לאפשר בינתיים חיזוק בניין בודד בהליך של חיזוק על פי תמ"א 38.

 

חשוב להדגיש כי בבואו של מוסד תכנון למנוע חיזוק בניין על פי בקשה להיתר לתמ"א 38, נדרש הוא לנמק את טעמיו, ורק מטעמים מיוחדים תמנע בקשת הדיירים לחיזוק הבניין, כלומר, הממשלה קבעה בתכנית תמ"א 38 כי החריג הוא הדחייה, והכלל הוא אישור הבקשה לחיזוקו של הבניין בכפוף לתנאים תכנוניים.

 

מאחר ומוסדות תכנון רבים מבינים שסעיף 22 שמאפשר להם שיקול דעת בדחיית בקשה להיתר על פי כל מקרה לגופו, אינו משרת את מטרותיהם בדחייה גורפת (שקיימת תכנית עתידית שתגובש לחיזוק בניין תוך הפרשה לצרכי ציבור), אלא רק אם ינמקו את הדחייה מטעמים מיוחדים, החליטו ליישם יותר ויותר הוראה שמאפשרת להם בחוק לעצור פרויקטים שלמים שבתכנון ושטרם הוגשו כבקשה להיתר.

 

כך לדוגמה פורסמה בימים האחרונים הודעה על ידי עיריית גבעתיים כי בשכונת רמב"ם בעיר, אין לאשר בקשות להיתר לפי תמ"א 38, גם עיריית תל אביב הוציאה הודעה דומה לשכונת רמת אביב בתל אביב, כי לא תתאפשר תוספת קומות על פי תמ"א 38 בין קומה וחצי לשתיים וחצי תלוי באופי המבנים הקיימים והשתלבותם בסביבה. שיטה זו למנוע בקשות להיתר מורכבת מאד ויוצרת פגיעה קשה בבעלי בתים שמטים ליפול ונדרשים לחיזוק מיידי של הבניין כנגד רעידות אדמה.

 

האם עדיפה ציפור אחת ביד משתיים על העץ?

 

האיזון הדק הזה בין הצורך במתן מענה ציבורי כולל ודחיית חיזוקו של בניין כנגד רעידות אדמה על מנת לתכנן תכנון כוללני וארוך טווח שיכול להימשך שנים רבות אם בכלל, מעלה שאלות עקרוניות וחיוניות, האם דחייה זו סבירה, והאם דחייה זו של מוסד תכנון מקומי, למנוע חיזוק בניין שכבר היום כל בעלי הבתים שבו מגובשים ומעוניינים לחזקו היא לגיטימית.

 

כמו-כן עולה שאלה עקרונית האם בכלל קיימת ישימות וייתכנות להתנות הליך חיזוק בניין רק אם עשרה בניינים ויותר יחברו יחדיו ויגישו תכנון כולל על פי תכנית חדשה שמקודמת בעיר תוך הפרשה לצרכי ציבור.

 

יהיו שיגידו שעדיפה ציפור אחת ביד כאשר בסופו של יום מטרת תמ"א 38 היא בחיזוקו של בניין כנגד רעידות אדמה, והחשש הכבד שמוסדות התכנון יתנו את אישור התכניות במספר בניינים הוא שבסופו של יום אף בניין לא יחוזק כנגד רעידות אדמה.

 

לסיכום, בחודשים הקרובים צפויים לנו חידושים רבים בתחום ההתחדשות העירונית, חידושים אלו, לצד עמדות מוסדות התכנון יכריעו את הכף באם התמ"א תמה או קמה.

 

לעמדת כותב המאמר, שמתמחה בתחום, המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה את כשלונה של תכנית זו, ועליה לעודד ברגולציה הן את מוסדות התכנון בתשלומי היטלי השבחה וסבסוד כזה או אחר שינותבו לפיתוח שטחי ציבור, והן את היזמים ובעלי הבתים בזכויות בניה שיאפשרו ויגשימו את התמ"א, לרבות באזורים בהם זו פחות כדאית.

 

מאת: מורן גור, עו"ד. כותב המאמר מנהל את פורום התכנון והבניה והיטלי ההשבחה באתר LAW GUIDE ושותף במשרד עורכי הדין רייסמן - גור, המתמחה בהתחדשות עירונית, תכנון ובניה, ותמ"א 38.