הסכם ממון בינלאומי

מכוונים לעסקים בחו"ל? תתחילו בהסכם ממון

בדרך לרילוקיישן או להשקעות מעבר לים חשוב לוודא שאנחנו מכוסים אישית ומשפחתית. עם ניסיון של 12 שנות פרקטיקה בניו יורק, עו"ד דפנה זיס היא אוטוריטה בדיני משפחה בינלאומיים ובריבוע המעגל כשחוקי המדינות מתנגשים

לא הייתם מעזים לרכוש נדל"ן מניב בברלין או לפתוח עסק בעמק הסיליקון בלי ייעוץ משפטי. אבל כשמתרחבים אל מעבר לים או שוקלים רילוקיישן, יש עוד עניין חשוב: דיני המשפחה. בהסכמי ממון, צוואות, ירושות ועוד, מעבר לעוגמת הנפש, הנזק הכספי עלול להיות כבד בהרבה מעוד עסקה שלא יצאה לפועל.

"מבחינות רבות, הנושא המשפחתי מורכב מהמסחרי", אומרת עו"ד דפנה זיס המתמחה בדיני משפחה בינלאומיים. היא מזכירה כי בעוד שבחוזים מסחריים ניתן לקבוע תניות שיפוט שיקבעו דינה של איזו מדינה יחול במקרה שתתעורר מחלוקת ובית המשפט של איזו מדינה יהיה מוסמך לדון בכך, הרי שהעניין הזה הרבה יותר מורכב בתחום דיני המשפחה הבינלאומיים משום שבעת ובעונה אחת יתכנו כללים סותרים ויתכנו מצבים שתניית שיפוט עליה הסכימו שני הצדדים מראש לא תוכר ולא תיאכף בבתי המשפט של במדינות מסוימות. "אנחנו קצת חיים בבועה כשזה מגיע לדיני המשפחה ושוכחים שיש עולם משפטי שלם בחוץ, עם חוקים, שיטות משפט, הגיון וערכים שונים משלנו", היא מוסיפה. "חשוב להכיר בעובדה הזו ולהיערך אליה מראש, ואם נמנענו והסתבכנו, לתת את המושכות למי שמצוי בתחום הרגיש והמורכב הזה".

איפה העסק עלול להסתבך? המקרה הקלאסי הוא הסכמי ממון, משום שלא בכל המדינות מכירים בהם וביכולתם לעקוף את עיקרון החצי-חצי בגירושים. עו"ד זיס מספרת על לקוח ישראלי בעל רכוש רב במדינות רבות שהחתים את ארוסתו, אזרחית מאחת ממדינות אירופה, על הסכם כזה. לאחר שהתגרשו, היא נותרה עם ילדיהם בארץ מוצאה וניגשה לתבוע מזונות. עורך דינה הסביר לה כי להסכם הממון אין כל תוקף באותה מדינה, ולפיכך היא הגישה תביעה לקבלת מחצית מההון של בעלה לשעבר. בסופו של דבר, רכושו באותה מדינה אירופית אכן חולק, אולם באחרות נמנעה החלוקה הודות לפסקי דין הצהרתיים מניעתיים שהצליחה זיס להשיג. "היה חשוב להבין מהר באילו מדינות מדובר ולהקדים את הפסיקה בתיק המרכזי שעלולה להשפיע על היתר. זה היה ממש מרוץ סמכויות, והצלחנו לסיים את הפרשה תוך שנתיים וחצי. אחרת, בהיקפי הנכסים שהיו לו, זה היה נגרר יותר מעשור".

הסכמי ממון הם רק דוגמה לאתגר העצום שיוצרים פערי החקיקה והמשפט במדינות השונות. מושג הידועים בציבור, למשל, אינו מוכר במובן שאנחנו תופסים אותו ברוב מדינות ארצות-הברית. המנגנונים לפסיקת מזונות ילדים הם שונים. בארצות רבות פסיקת מזונות אישה לאחר הגירושין היא כמעט מנדטורית או לפחות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. וכדי לסבך עוד יותר את העניין, לא רק דיני המשפחה הפנימיים של כל מדינה רלוונטית עלולים להשפיע אלא גם כללי המשפט הבינלאומי הפרטי ואמנות בינלאומיות שונות עליהן חתומות רק חלק מהמדינות.

הסיפור האישי הפך למפעל חיים

אז מה עושים כשהדינים מתנגשים? "עם השנים פיתחנו טריקים כדי לרבע את המעגל. יש לנו כלים ומנגנונים שעוזרים לנו להגן על האינטרסים של הלקוחות ולסיים עבורם תקופות מורכבות בפן האישי והמשפחתי על הצד הטוב ביותר. אבל בשביל זה צריך להכיר היטב את המשפט המקומי והבינלאומי ולהיות עם היד על הדופק, כי אנחנו עוסקים בתחום דינמי. הדינים במדינות ארצות הברית למשל מקדימים אותנו בכמה שנים טובות - לא במקרה בתי המשפט כאן מרבים לצטט פסיקות משם. רק לאחרונה התחילו להכניס אצלנו מושגים כמו ניכור הורי, עליית כושר השתכרות של בן הזוג, מנגנונים לחלוקת מניות ואופציות, שיטות להערכת שווי חברות. המדובר במושגים ובמנגנונים שכבר פותחו והוכרו לפני עשרות שנים במדינות ארה"ב. למי שכבר יש הכרות עם תקדימים ומנגנונים במדינות זרות, ובמיוחד בארה"ב ובאנגליה, יש יתרון משמעותי".

עו"ד זיס שוחה היטב בחומר. סיפורה האישי הוא שהביא אותה לתחום ההתמחות המיוחד הזה, שבו היא כבר סוג של אוטוריטה. זה התחיל ברילוקיישן משלה בעקבות האהבה. עם ניסיון משפטי מהארץ, ולאחר שצלחה את בחינות הלשכה של מדינת ניו יורק, עבדה כשכירה בתחום המשפט המסחרי כולל ליטיגציה. אבל הזוגיות שלה עלתה על שרטון ובעוד תיקה האישי מתנהל, פנו אליה גם אחרים באותו נושא. כך נולדה פרקטיקה שנמשכה תריסר שנים, שבמהלכה צברה זיס ניסיון מעשי בדיני 50 מדינות ארה"ב, כמו גם בדיני המשפחה בארץ (רבים מלקוחותיה בניו יורק היו ישראלים), ובמדינות אירופה.

את הידע והניסיון היא הביאה ארצה, למשרד עורכי הדין שפתחה במגדלי בסר בבני ברק. משם היא מטפלת בלקוחות שפניהם אל מעבר לים – לעסקים, להשקעות או לשינוי במרכז חייהם. כדי להקדים תרופה למכה המשפטית-פיננסית ולתת מענה מיטבי לכל מוקש שעלול לצוץ, היא עובדת עם רשת של עורכי דין מקומיים במגוון רחב של מדינות כדי שיספקו חוות דעת: האם ההסכם כפי שנכתב יתפוס בצרפת? ולמה בדיוק מכוון המונח המתאר את הסטטוס המשפחתי? (מתברר שבפרידה וגירושים קיים מדרג, ותרגום קלוקל עלול לשנות משמעויות ולסבך את הדברים).

"אנחנו רואים את זה כל הזמן", מפרטת עו"ד זיס, "זוגות שעוברים יחד, או שאחד מהם יוצא לשנה עם אופציה להארכה והשני נשאר עם הילדים. מה קורה אם הזמני הופך לקבוע? אם האבא שמחכים לו כאן פוגש מישהי בקליפורניה? ומה לגבי נישואי גרין קארד, חשש מגירוש בעקבות הגירושים, או להבדיל, בת זוג שרוצה לעזוב מערכת יחסים אלימה ולחזור ארצה עם הילדים, תופעה שלצערנו מתרחבת בימי הקורונה, אבל לא יכולה בשל אמנת האג? קשה לחשוב על תרחישי קיצון ברגעים הכי שמחים של החיים, אבל זה הכרחי. בטח כשעוברים בין מדינות או בונים עסקים בחו"ל. ואם חלילה מגיע הפיצוץ, קריטי לוודא שמי שמטפל בנו יודע את העבודה, מכיר את הדינים השונים ומביא ניסיון מוכח בתיקים בינלאומיים".