.jpg)
ניכור הורי. איך זה שהמפלצת הזו עדיין חיה בקרבנו?
התופעה המחרידה ביותר בתחום דיני המשפחה היא הניכור ההורי. מדובר ב"מפלצת סמויה" הגדלה לממדי ענק וצוברת כוחות-על כאשר אנשי המקצוע, שירותי הרווחה ובתי המשפט כושלים לזהותה בעודה בחיתוליה ובטרם היא מרימה את ראשה.
דניאל דותן בשיתוף עו"ד דפנה זיס
תופעת הניכור ההורי היא הרעה החולה של מאבקי הגירושין ויש לעקור אותה מן השורש.
לדברי עו"ד לדיני משפחה דפנה זיס המתמחה, בין היתר, בתיקים של ניכור הורי, "ניכור הורי הוא השלב הסופי של תהליך 'מפלצתי' (אשר בסיומו הילד מסרב לחלוטין לראות את ההורה השני ומנתק עמו קשר").
המדובר בתהליך של הסתת הילד כנגד ההורה השני ע"י הפעלת שקרים, מניפולציות רגשיות, תמרון, הפחדה, השתקה, איום בנטישה וניתוקו מסביבה תומכת. זוהי למעשה 'שטיפת מוח' העולה עד לכדי 'התעללות רגשית'".
מהם המאפיינים של ההורה המסית? כיצד הוא פועל?
"ההורה המסית הוא בדרך כלל הורה הסובל מבעיות פתולוגיות ו/או בעל/ת הפרעת אישיות ו/או נרקיסיסט/ית ובעל/ת תפיסת עולם חצויה, לפיה העולם מתחלק לשחור או לבן, בלבד. תהליך ההסתה ה'רדום' יחסית במהלך הנישואים מעלה הילוך ותופס תאוצה עם פרוץ המשבר בין ההורים. או אז מדובר ברכבת דוהרת שאינה עוצרת בשום תחנה ובתוכה כלואים הילדים".
"ההורה המנכר פועל בשיטתיות באמצעות מגוון אסטרטגיות: החל מהכפשת ההורה האחר דרך הטמעת מסרים רעילים באשר להתנהגותו ולאישיותו, ועד לעיוות תמונת המציאות וזיכרונות עבר, על מנת לערער את האמון שהילד רוכש כלפי ההורה המוכפש. בסופו של דבר, התוצאה היא מצב שבו הילד מתנכר לחלוטין להורה המוכפש".
לדברי עו"ד זיס, כולנו מכירים את התופעה שבה אנשים בוגרים, נבונים ומשכילים מתקשים לזהות את העובדה שהם מצויים בקשר 'רעיל', שיש בו התעללות רגשית כזו או אחרת. "מכאן שהסיכוי שילדים יצליחו לזהות שהם נתונים תחת תהליך מתוחכם של 'שטיפת מוח' מצד מי מהוריהם, הוא אפסי", היא מסבירה, "ההורה המנכר גורם לעיוות בתפיסת המציאות של הילד, עושה לו גזלייטינג ולמעשה 'משמיט תחתיו את הקרקע עליה הוא עומד'. הילד מתחיל להטיל ספק בכל מה שהאמין בו, (שאמא או אבא באמת אוהבים אותו), ולפיכך גם חדל להאמין בעצמו וביכולתו לראות ולהבין את המציאות כהווייתה".
הנזקים בניכור הורי הם איומים ונוראיים
"תהליך ההסתה מרסק את נפשם ואת מהותם של הילדים, לכל חייהם". אומרת עו"ד זיס ומוסיפה כי, ההורה המנכר שולל מילדיו את האפשרות לנהל חיים תקינים ולהפוך בבגרותם לאנשים נורמטיביים המסוגלים לחוש סיפוק והצלחה ולקיים קשרים חברתיים, זוגיים ומשפחתיים אותנטיים ובריאים.
"ילדים שנחשפו לתהליך הניכור ההורי הופכים לבוגרים בעלי ערך עצמי ירוד ומעורער, הם נוטים לשנאה ולהלקאה עצמית, מתקשים בתהליכי קבלת החלטות, נוטים לסבול מדכדוך, מדיכאונות ואף בעלי נטייה ברורה להתמכרויות. על כל זה יש להוסיף את הסבל המתמשך ואת הכאב העצום שנגרם להורים המנוכרים אשר חלקם אף מתאבדים".
מדוע תופעת הניכור ההורי היא "מפלצת סמויה"?
"שלב ההסתה הוא שלב מורכב ומתעתע בעבור מי שאינו בעל ידע וניסיון בתחום. ההורה המנכר הוא הרי ההורה הטוען, (בלהט ובתוקף), שההורה האחר הוא בלתי ראוי, פוגעני, מזיק לילדים ויש להרחיקו מהם. ההורה המותקף מוצא עצמו בעמדה מתגוננת, על לא עוול בכפו, למרות שהוא ההורה המיטיב ואילו ההורה שמאשים אותו בפגיעה בילדים הוא למעשה ההורה שפוגע בילדים בפועל.
מי שאינו מכיר היטב את הסימנים המובהקים של תהליך ההסתה ייפול בפח שטומן לו ההורה המסית, וינקוט בפעולות לשם הגנה על הילדים מפני ההורה הפוגעני, ולו עד שיתבררו ההאשמות כנגדו/ה. כשזה קורה, ההורה המסית, דהיינו: 'המפלצת הסמויה' בכסות של ההורה המיטיב, מעלה הילוך באין מפריע ורכבת ההסתה דוהרת במדרון החלקלק במהירות שיא כשהילדים כלואים בתוכה".
מהם אותם סימנים מובהקים?
"הסימנים הם ברורים. המאפיינים המובהקים של הורים מסיתים: בעלי תפיסת עולם חצויה של שחור ולבן. אין מבחינתם תחום אפור והם לא מגלים אמביוולנטיות ביחס לשום דבר. לתפיסתם העולם נחלק לשניים – יש טובים ויש רעים - הם הטובים וההורה האחר שייך לרעים.
מאפיינים נוספים הם כמובן שנאה כלפי ההורה השני וחוסר יכולת להפריד בין היותו בן/בת זוג לשעבר לבין היותו הורה של הילדים המשותפים. לעיתים קרובות מדובר באנשים מניפולטיביים, כוחניים, שתלטניים ואגואיסטיים. הם אינם מסוגלים לראות את טובת הילדים למרות הצהרותיהם. הם רואים את הילדים אך ורק מנקודת מבטם הפתולוגית ומשתמשים בהם לקידום מטרותיהם".
"הסימנים המובהקים אצל הילדים, לדברי עו"ד זיס, באים לידי ביטוי במצב רגשי מעורער, הבעת דעות/אמירות שליליות ביחס להורה האחר, המוכפש, מבלי יכולת לבסס אותן והן נשמעות למעשה כדקלום של ההכפשות השגורות בפיו של ההורה המסית. הבעת כעס על ההורה המוכפש ללא כל סיבה הנראית לעין ו/או מסיבות אבסורדיות או קטנוניות והבעת צידוד ובטחון מלא בהורה המסית, נטייה ברורה להכחשה או ל"שכחה" של חוויות חיוביות עם ההורה המוכפש ואף הבעת פחד וחששות מפני ההורה המוכפש.
"איש מקצוע מנוסה המכיר את התופעה יכול בקלות רבה לזהות את הסימנים המובהקים והברורים הללו וזאת במהלך שיחה קצרה ועניינית עם ההורה המסית ו/או עם הילדים", קובעת עו"ד זיס. מדוע אם כך, התופעה ממשיכה להיות כל כך שכיחה ונוכחת במחוזותינו?
"מאחר שקיים עדיין תת-אבחון של התופעה וזאת בשל חוסר הכשרה מספקת והעדר ניסיון של חלק ניכר משופטי בתי המשפט לענייני משפחה, של שירותי הרווחה ואנשי המקצוע.
הגורמים המקצועיים בשירותי הרווחה, העו"סים והפסיכולוגים הממונים על ביצוע הערכת המסוגלות ההורית לא תמיד הוכשרו במידה מספקת בתחום הזה של הסתה וניכור הורי והם אינם מיומנים בזיהוי הסימנים המובהקים שתיארתי.
הם עדיין נוטים ליפול במלכודת שטומן להם ההורה המסית. יתרה מכך, לא אחת נתקלתי במקרים שבהם אנשי המקצוע אמנם היו מודעים לתופעה ובהחלט התעורר בהם ספק ביחס לאותנטיות של ההורה המסית, אך לאור חוסר המיומנות שלהם ובעיקר לאור חוסר הביטחון העצמי שלהם ביחס ליכולתם לקבוע באופן נחרץ כי מתקיים כאן ולו חשש ממשי של תהליך הסתה, הם נמנעים מלעשות כן ומגישים לבתי-המשפט חוות דעת הכוללות "מילים מכובסות", במקום לקרוא למפלצת בשמה".
"אין ספק שחובה לבצע הכשרות ייעודיות של אנשי המקצוע, שירותי הרווחה ושופטי בתי-המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבלו את הכלים הנדרשים לשם זיהוי המפלצת בחיתוליה. זו חובתנו למנוע את המצב הנפיץ, בו ההורה המסית מצליח למשוך את האש כלפי ההורה השני ולהעמיק בכך את תהליך ההסתה עד שכבר "מאוחר מדי" שכן הגיע השלב הסופי שהוא הניכור ההורי בפועל".
מהו שופט מוקד לטיפול בתיקי ניכור הורי?
"מתוך הבנת חשיבות הטיפול בנושא הניכור ההורי, מונה שופט מוקד לענייני ניכור הורי בתל אביב – כבוד השופט ארז שני. כל תיק המתנהל במחוז תל אביב שבו עולה סוגיית הניכור ההורי, לרבות הסתה העלולה להתדרדר לכדי ניכור הורי בפועל, ניתן להעביר לטיפולו, גם אם התיק מתנהל בכללותו בפני שופט אחר במחוז תל אביב.
שופט המוקד הוא שופט המכיר את התופעה היטב ויודע לזהות אותה במהירות ולפעול לשם עצירתה לפני שתהליך ההסתה יוצא מכלל שליטה ונוצר ניכור הורי בפועל.
לטעמי קיימת חשיבות עליונה למינוי שופטי מוקד בכל המחוזות. לחילופין, יש לבצע תוכנית הכשרה מאסיבית לכל שופטי בתי המשפט לענייני משפחה ולרשויות הרווחה, ולהעניק להם את הכלים המקצועיים הנדרשים לשם זיהוי המפלצת ומניעת קיומה.
כיצד עוצרים את המפלצת?
"ראשית - מזהים אותה. ואז יש לגדוע אותה. את ההסתה ניתן להפסיק באמצעות החלטות שיפוטיות ובאמצעות מתן טיפול. אפשר לפסוק למשל שההורה המסית יראה את הילד תחת פיקוח בכדי לוודא שהוא אינו משדר לו מסרים מסיתים, ובמקרים מסוימים אף לקבוע שהילד יעבור להתגורר בקביעות עם ההורה השני.
כל התהליכים הללו חייבים להיות מלווים במתן טיפול רגשי תומך בראש ובראשונה לילדים אך גם להורים. המדובר במהלך של intervention במשפחה, ממש".
ומה עושים אם התיק מתנהל בפני שופט שאינו מזהה את תהליך ההסתה?
"נלחמים. בכל הכוח, בחוכמה, במקצועיות, באמצעות עורך-דין המכיר היטב את התופעה ואת הכלים המשפטיים העומדים לרשותו ולא מוותרים. לרוב מדובר במלחמה ארוכה ומתישה אך חשוב לזכור שזוהי מלחמה על החיים והשפיות של הילדים שלך ושלך.
אסור לחשוש להגיש בקשות רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי על כל החלטה והחלטה של השופט הדן בתיק במידה והיא לוקה בפגמים מהותיים, מהווה "חותמת גומי" ביחס לעמדת רשויות הרווחה או אנשי מקצוע בלתי מיומנים, לוקה בחוסר סבירות קיצוני ו/או בהעדר הנמקה כנדרש".
.jpg)
.jpg)
