פסיקה תקדימית: לא ניתן לחייב עובדים לדווח נוכחות בשעון ביומטרי

בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך בו הולך וגובר השימוש ביישומים ביומטריים, זאת לאור הפוטנציאל הרב בשימוש ביישומים אלה לשם התייעלות, חיסכון, הרחבה ושיפור סל השירותים, כגון הפרויקט של משרד הפנים להטמעת המערכת הביומטרית בדרכונים ותעודות זהות, יישומים אלה והשימוש בהם שולבו גם במקומות עבודה רבים ובאים לידי ביטוי במערכות נוכחות עובדים במקום העבודה, ועניין זה מיד העלה שאלות עקרוניות בכל הנוגע לזכותם של העובדים לפרטיות.

מעסיקים רבים מעוניינים להתקין שעון ביומטרי כדי לעקוב אחר נוכחות העובדים ולמנוע דיווחים שקריים

הערך החשוב ביותר בשימוש שנעשה כיום אצל מעסיקים רבים בשעון ביומטרי לצורך מעקב אחר הנוכחות של עובדים, הוא ביכולתם למנוע מעובדים דיווחי נוכחות שקריים של עובד אחד אמצעות עובד אחר ומאידך הסיכון הוא דליפה של הנתונים הפרטיים של העובד או שימוש בו למטרות פרטיות ואסורות מצד המעסיק, פגיעה שעלולה ללוות את העובד שנים רבות.

עניין זה הגיע לאחרונה לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה לאחר שהוחלט בעיריית קלנסוואה להתקין שעון נוכחות ביומטרי לשימוש העובדים בעירייה.

האם השעון הביומטרי פוגע בזכותם של העובדים לשמירה על גופם ועל פרטיותם?

המנגנון הביומטרי מבוסס מאגר, ולצורך הפעלתו נדרשו כלל העובדים למסור את טביעות אצבעותיהם. טביעות האצבע נשמרו במאגר ממוחשב, וכאשר העובדים העבירו דיווח עם הגיעם ולכתם ממקום עבודתם.

תחילה נקבע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי העירייה רשאית להחליט, אף ללא היוועצות בנציגות העובדים, כי דיווחי הנוכחות יתבצעו על ידי שימוש בשעון ביומטרי, שכן הדבר נעשה לתכלית ראויה ואינה פוגעת בפרטיותם של העובדים.

עוד קבע בית דין האזורי לעבודה בפסק הדין, כי ההחלטה אם להציב שעון נוכחות ביומטרי נמצאת בתחום הפררוגטיבה הניהולית של העירייה ומשעה שסוג השעון מהווה עניין אדמיניסטרטיבי באופיו.

במסגרת הערעור אשר הוגש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים באמצעות ההסתדרות הכללית על ידי משרד עורכי דין שילוני ושות', הובאה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ובה נטען כי אין לראות את הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק כמשתרעת על מערכת נוכחות ביומטרית לאור מאפייניה הייחודיים אך הפגיעה בפרטיות העובדים, ובמיוחד הסיכון הנובע ממסירת מידע ושימושי המאגר, ופוגע באוטונומיה של העובד על גופו לא נעשה באופן מידתי והוא אסור.

בפסק הדין שניתן כעת אימץ בית הדין הארצי לעבודה את עמדת היועץ המשפטי וההסתדרות, וקבע כי אין לפגוע באוטונמיה של העובד על גופו ובפרטיותו, וכי לעובד קיימת זכות חוקתית לסרב למסור טביעת אצבע, זאת מכח חוק יסוד כבודה האדם וחירותו.

עוד הוסיף בית הדין כי ניתן יהיה ניתן להכשיר שימוש במאגר כגון זה רק במסגרת חקיקה או בהסכמה פרטנית של העובד, אך לא בכפייה.
כעת רבים מהמעסיקים שכבר עשו שימוש בטכנולוגיה הזו יאלצו למצוא לשעוני הנוכחות הביומטרים שימוש אחר.