בפסיקת בתי הדין לעבודה ביישום החוק נקבע כי המעסיק מחויב לעצב את סביבת העבודה כך שתנאי העבודה יאפשרו ביצוע העבודה בישיבה. זאת, באמצעות העמדת מושב מתאים וראוי לשימוש העובד במקום העבודה, וכן בפסה"ד בפרשת דיזינגוף קלאב נקבע כי קיימת חזקה סטטוטורית לפיה ביצועה הרגיל של העבודה - של כל עבודה - ניתן להיעשות בישיבה ועל המעסיק הנטל להוכיח כי אופי העבודה איננו מאפשר ביצוע תקין בישיבה.

 

נפסק, כי הגם שעבודתו של טבח במטבח היא עבודה דינאמית הכרוכה במגוון פעולות, שאת חלקן ולעתים את רובן יש לבצע בעמידה ו/או בתנועה ממקום למקום, לא הוכח כי אכן עבודה במטבח אינה מאפשרת, ולו לצורך ביצוע עבודות/פעולות מסוימות וקצרות, ישיבה.


באותו עניין הוטל פיצוי בסך של 15,000 שקלים בגין הפרת זכותה של הטבחית לישיבה בעבודה.


לאחרונה הוגשה תביעה באמצעות משרדנו ובה עתירה להחיל את חוק הזכות לישיבה גם על אורזים העובדים בסניפי רשתות השיווק.


בתביעה שהוגשה על ידי אורז בסניף "כל בו חצי חינם" בחולון נטען כי לאורך רוב שעות הפעילות של הסניף כל הקופות מאוישות על ידי קופאי/ת ואורז/ת אשר עבדו בשיתוף פעולה בכדי לשרת את לקוחות הסניף. ברם, רק הקופאים זכו למקום ישיבה בעוד שהאורזים נדרשו לעמוד כל המשמרת ללא אפשרות ישיבה.


הנתבעת לא העמידה כלל מושב לשימוש האורז ו/או יתר האורזים ובכך הפרה את חובתה לעצב את סביבת העבודה כך, שתנאי העבודה יאפשרו ביצוע העבודה או חלקה בישיבה.


בתביעה נטען כי גם אם ביה"ד יקבע כי אופי העבודה מחייב ביצועה בעמידה, הרי שבחלקים מהמשמרת בהם לא היה עומס והאורז נותר חסר מעש, היה ראוי כי תהיה לו האפשרות לשבת.